בידספיריט | ספר יסוד ללוח היהודי ולמנהגי

ספר יסוד ללוח היהודי ולמנהגי ארץ ישראל: עיבור שנים – ויניציאה של”ט [1579] * חיבור מקיף בענין קביעת לוח השנה היהודי, חשבון השנים, מולדות ותקופות, ודיני ומנהגי סדר קריאת התורה וההפטרות לכל השנה, מאת רבי יששכר בן סוסאן ראש עדת חכמי המערבים בצפת בזמן מרן ה'בית יוסף'. כולל ציורי ”גלגלים” וטבלאות רבות לחישוב התאריכים והתקופות השונות. רבי יששכר כלל בספרו את דיני קריאת התורה והתפילות ומנהגיהן, הן לפי מה שראה ושמע בעיר הולדתו פאס, הן לפי מה ששמע מחכמי דור מגורשי ספרד והן מה שנהגו בימיו בארץ ישראל ובעיקר בצפת. ספר זה הינו מקור ראשון ונאמן למנהגי קריאת התורה והתפילות בצפת ועוד קהילות במאה ה-16, וגדולי הפוסקים (כנסת הגדולה, מגן אברהם ועוד) הסתמכו על דבריו להלכה ולמעשה. בספר זה נמצאת העדות הראשונה על מנהג ירושלים וצפת להעלות בשמחת תורה את כל הקהל לקריאת התורה כולל הנערים, ומעיד שכך היה בפני רבו הרלב”ח בירושלים (נו ע”א), וכן הוא מהמקורות הראשונים לאכילת פירות בט”ו בשבט (כב ע”ב). בספר הובאו גם כמה עדויות על פסקי הלכה ומנהגי מרן רבי יוסף קארו, על פי מה שראה המחבר בעיניו, וכן עדות על כך שרבי יוסף קארו היה מוהל (ראה דפים: נז ע”א, סא ע”א, סד ע”א). הספר נדפס לראשונה ללא ידיעתו והסכמתו של המחבר, בשינויים רבים, בשם 'תיקון יששכר': קושטא שכ”ד. על כן הדפיס המחבר את הספר מחדש בצורה מתוקנת ועם הוספות חדשות. על ההדפסה בניגוד לדעתו הוא מספר בהקדמה שלפנינו. המחבר רבי יששכר בן סוסאן נולד בפאס שבמרוקו בראשית המאה הט”ז (ר”ע לערך). בצעירותו עלה לירושלים, קיבל תורה מהרלב”ח, משם עלה לצפת ושימש כראש קהל עדת המערבים, הכיר את רבי יוסף קארו, ובמקום אחד בספר מספר שרבי יוסף קארו הסכים לפסיקתו (נז ע”א). עקב אילוצים שונים, נאלץ לנדוד בגולה. שנת פטירתו אינה ידועה. ויניציאה של”ט [1579]. מספור דפים: קלו דף. גודל: 20 ס”מ. מצב: טוב, מעט כתמים. נקבים ספורים. כריכת קלף עתיקה, עם רישום עתיק של שם הספר בכתב יד: ”עבור שנים”.