בידספיריט | פרדס רימונים על אגדות התלמוד,
פרדס רימונים על אגדות התלמוד, דפוס ראשון – סביוניטה שי”ד [1554] * ספר פרדס רמונים והוא פירוש בדרך ההיגיון הנוטה לפילוסופיה על אגדות חז”ל שבתלמוד בבלי, על פי סדר המסכתות. מאת רבי שם טוב אבן שפרוט, מחכמי ספרד במאה ה-14. כוונת המחבר הייתה להציע פירוש לאגדות חז”ל בשיטת החכמים הפילוסופים כדוגמת הרמב”ם והאבן עזרא, וזאת בשונה מפירושי המקובלים על האגדות. על כך כותב המחבר בהקדמתו: ”אני אין לי עסק בנסתרות, רק כוונתי לתת צורה מה להגדות, נוכל לדבר בהם לפני האומות”. נראה כי רבינו הרמ”א למד בספר בעיון, ובמקום אחד הוא כותב: ”כמו שכתב בעל פרדס רימונים הרבה פעמים בפירש אגדותיו” (תורת העולה, פראג ש”ל, דף עז ע”א). גם רבי יעקב לוצאטו מביאו כמה פעמים בספרו 'כונות האגדות'. הספר נדפס בשנת שי”ד - השנה הכאובה שנחקקה לדורות עולם באותיות של אש הפורחות באויר, כשנת גזירת 'שריפת התלמוד' - בה הועלו בלהבות אלפי ספרי קודש ה”י. קינות נתחברו על השריפה ורמזו את הצער בפסוק: ”המר שד”י לי מאוד”. הגאון רבי אברהם מנחם הכהן רפפורט בעל 'מנחה בלולה' מספר על הספרים שנשרפו בונציה במשך יומיים רצופים ר”ל, וקבע לעצמו את היומיים האלו כימי תענית עד סוף ימיו. מעניין לציין כי אחת הטענות המרכזיות כנגד התלמוד הייתה באופן ספציפי כנגד אגדות התלמוד, ועל כן הספר 'עין יעקב' העוסק כולו באגדות התלמוד - היה אחד הספרים שהכי נרדפו בידי הנוצרים. (וכן להיפך: הותר להדפיס ולהחזיק את הרי”ף, בין היתר מכיון שאינו כולל את אגדות התלמוד). ובכן, הספר שלפנינו, שנדפס באותה שנה כאובה, עוסק כל כולו באגדות התלמוד! המו”ל עצמו רומז לשריפה בדברי הסיום שלו בסוף הספר: ”ויען שבעוונותינו הרבים בעת הזאת לא נמצא פה באלו הגלילות ספרים כדי להגיה ממנו הספר הזה, כי דב”ר של”ח ה' ביעקב ונפל מישראל עטרת ראשינו, ועלה בלבת אש לשמי מרומים שני עמודי התוך אשר בית ההוראה נכון עליהם… הלא למשמע אזן דאבה נפשינו, ואל ש-די יאמר לצרות עמו ישראל די”. דברים אלו הם מקור חשוב על שריפות התלמוד וצוטטו במחקרים העוסקים בזה (ראה 'שריפת התלמוד באיטליה' ליערי, עמ' 24-25). המחבר רבי שם טוב אבן שפרוט, מלומד ופילוסוף, מחכמי ספרד בסוף תקופת הראשונים, אשר התנצחו עם נוצרים על אמיתת היהדות. נודע בספרו 'אבן בחן' בו מתפלמס כנגד הנוצרים, אשר לא נדפס עדיין. כן נותר בכ”י חיבורו 'צפנת פענח' על האבן עזרא. ספרו 'פרדס רמונים' שלפנינו חובר אף הוא כחלק מפולמוסיו עם הנוצרים כפי שציטטנו לעיל מפיו, והוא חיבורו העברי היחיד שנדפס. סביוניטה שי”ד [1554], מהדורה ראשונה. מספור דפים: נא, [1] דף. גודל: 19.8 ס”מ. מצב טוב, שיקומים בשער ובדפים ספורים נוספים. הדבקות ונקבים דקים בדפים בודדים. כריכה חדשה. המו”ל הנ”ל הוא יהודי אשכנזי מירושלים: רבי שלמה יצחק ירושלמי ב”ר מנחם, הנקרא זעקל אשכנזי. (ייתכן ושימש כשד”ר, ראה: שלוחי ארץ ישראל ליערי, עמ' 224).