בידספיריט | פרקי אבות – דפוס ראשון

פרקי אבות – דפוס ראשון של פירוש ראב”ן ומנחה חדשה – קראקא של”ו [1576] * מסכת פרקי אבות עם פירוש מלוקט מפירושיהם של הפרשנים החשובים של המסכת, נקרא בשם 'מנחה חדשה', מאת הגאון רבי מיכל מארפטשיק מלובלין. הפירוש מלוקט מתוך עשרה חיבורים, חלקם נדפסו כאן לראשונה: פירוש הראב”ן מתוך ”כתב ידו של ראב”ן שנכתב בשנת תתק”ה”, ופירושים מ”שני סידורים קלף ישנים”. יתר הפירושים הם: רש”י, רמב”ם, ברטנורה, אברבנאל, פרקי משה (אלמושנינו), בית לחם יהודה (לירמה) ולב אבות (רבי שלמה הלוי). - - - - - - - - -  מנהג ישראל קדושים לקרוא את פרקי אבות החל מחג הפסח ועד לחג השבועות מנהג זה עתיק ביותר ומקורו עוד מתקופת הגאונים, ונזכר בסידור רבי עמרם גאון (ח”ב לה). הוא נפוץ בכל קהילות ישראל, אשכנזים וספרדים ושאר העדות. הרמ”א פוסק גם כן להלכה (או”ח רצב סעיף ב).  - - - - - - - - -  מההדפסות המוקדמות ביותר של מסכת אבות בפני עצמה, ואחת החשובות שבהן. זו ההדפסה הראשונה של מסכת פרקי אבות במדינות אשכנז, כספר בפני עצמו (ולא בתוך סידור או משניות). המחבר, העורך והמו”ל - הגאון רבי יחיאל מיכל מארפטשיק - מגאוני פולין בדורם של הרמ”א והמהרש”ל. חיבר עוד: סדר ברכות (קראקא שמ”ב), הנזכר כמה פעמים להלכה אצל המגן אברהם; סדר ברכת המזון (קראקא ש”ם); וכן תירגם אגרת על גזירת איסטרייך וק”ק ווינא (קראקא שמ”ב?). נפטר קודם שנ”ג (הוא נזכר בברכת הנפטרים בשער ספר ביאורים על רש”י המיוחס למהרנ”ש הראשון, ונציה שנ”ג). חיבורו זה למסכת אבות הוא הגדול בחיבוריו, והוא כותב בהקדמה: ”מאד כלתה ונכספה נפשי זה ימים ושנים... לבאר תכלית מסכתא זאת, כי מעלה גדולה למידת חסידות ופרישות הרוצה להתקשט עצמו בזו”. בליקוטים שבסוף הספר (פב ע”א) כותב המחבר שני טעמים לזכייתה של צפת שישבו בה בשעתו צדיקים קדושים וטהורים - הדברים נכתבו סמוך לזמן חיי האר”י והבית יוסף. קראקא, [של”ו 1576 בערך]. שנה זו נזכרת כשנת סיום חיבור הספר, בקולופון בדף פא ע”ב. מספור דפים: פד דף. גודל: 18.9 ס”מ. מצב טוב. כריכה חדשה. בגליון הספר שתי הערות בכתיבה איטלייאנית עתיקה (אחת קצוצה מעט). ביבליוגרפיה: אוצר פרקי אבות, מס' 22.