בידספיריט | הדפסה מיוחדת עבור לומדי ישיבת

הדפסה מיוחדת עבור לומדי ישיבת ה'פני יהושע'! – מסכת מגילת תענית – ברלין תצ”ד [1734] * מסכת 'מגילת תענית' הנודעת שנכתבה בימי בית שני, הכוללת רשימת עשרות ימים בשנה שאין להתענות בהם מחמת שמחות שאירעו בהם לעם ישראל. עם פירושי רבי אברהם סג”ל מקראקא. מהדורה מיוחדת ונדירה זו נדפסה במיוחד עבור התלמידים הלומדים בישיבתו של גדול הדור רבינו יעקב יהושע פאלק בעל ה'פני יהושע'! הספר נדפס על ידי ארבעה בחורי חמד שהיו לתלמידי ה'פני יהושע', אשר כתבו בשער הספר כי מטרתם היא ”לזכות בו את הרבים הלומדים לע”ע בישיבת (!) הרמה, אצל הגאון המפורסם מ”ו מוהר”ר יעקב יהושע אב”ד ור”מ דק”ק ברלין ומצ”פ בק”ק מיץ” משנת ת”ץ עד לשנת תצ”ד שימש ה'פני יהושע' כרבה של קהילת ברלין וכראש ישיבה גדולה שם. לאחר מכן עבר למיץ שם כיהן עד לשנת תק”א, בה עבר לפרנקפורט. בשנת תצ”ט הדפיס את החלק הראשון מספרו היסודי 'פני יהושע' שהקנה לו שם עולם, תרתי משמע, בהיכלי הישיבות. מעניין להביא את לשונו הקדושה של מרן החיד”א, אשר במהלך מסעותיו באירופה פגש בעצמו את ה'פני יהושע' בהיותו בערוב ימיו: ”... יצא שמו בכל העולם באמצעות חבורי טהרה פני יהושע ארבעה חלקים על הש”ס, ואני הצעיר זכיתי לקבל פני שכינה איזה ימים, ומראהו כמראה מלאך הא-לוקים… ” (בערכו בשם הגדולים). ארבעת התלמידים המדפיסים הנ”ל נסעו עם רבינו למיץ, ואלה שמותם: רבי הירץ ב”ר אברהם מדעסוי, רבי הירש בהרב מהר”ם זצ”ל, רבי יוסף ב”ר שלמה מליסא ורבי אברהם ב”ר זונדל מדסוי. כולם נרשמו ברשימת תלמידי רבינו שבספר 'עטרת יהושע' (בילגורייא תרצ”ו). את הספר מצאו הבחורים בספרייתו של רבי ליב כ”ץ, חתנו של הרב הקודם של ברלין - רבי יחיאל מיכל חסיד (נפטר בשנת תפ”ח). רבי ליב חתום על כתב ההכתרה של הפנ”י לרבנות קהילת ברלין משנת ת”ץ. הנוסח כאן של פירושי רבי אברהם סג”ל הוא קצר יותר מהמהדורה הראשונה של הפירוש (אמשטרדם תי”ט), ובמפעל הביבליוגרפיה משערים שרבי ליב הנ”ל הוא שקיצרו. ספר נדיר מאוד. ברלין תצ”ד [1734]. מהדורה שניה (קצרה יותר מהמדורה הראשונה). מספור דפים: כג דף. גודל: 16.2 ס”מ. מצב טוב, מעט בלאי וקפלים בפינות. כריכה חדשה. - - - - - - - - - - - - על פירושי רבי אברהם סג”ל: הספר כולל שני פירושים חשובים מאת הגאון רבי אברהם סג”ל מקראקא: א: 'חדושי מהרא”ה' ובו סיכום דעות רש”י ותוס' ושינויי נוסחאות על המסכת; ב: 'פירוש של מהרא”ה' ובו הרחבה בשורשי הדברים. פירושים אלו נדפסו לראשונה באמשטרדם בשנת תי”ט, ושם מופיעה הקדמה (שנשמטה מהמהדורה שלפנינו), ובה מספר מספר המחבר על קורותיו: רבי אברהם הנ”ל היה מחכמי פולין, ובעקבות פרעות ת”ח ות”ט נמלט המחבר מעירו קראקא הפולנית אל המבורג, שם נתקל לראשונה בספר 'מגילת תענית' ומיד החל לכתוב עליו את פירושיו. ושם כותב על נס הצלתו מהרוצחים: ”ואני הגבר הייתי בתוך המהפכה, וכפשע [-כפסע] היה ביני ובין המוות… על זה דאבה לבי וחשכה עיני על שראיתי, כאשר האויבים קרבו אלינו - קפצו כמה וכמה נפשות מישראל לתוך המים על קדושת השם, ואני הייתי כיונה בחגווי הסלע, וה' משני ממים רבים…”. את יום הצלתו (ר”ח אייר) קבע ליום תענית, ושמחה בלילה.