בידספיריט | מכתב בהלכה ו'קוויטל' מהגאון רבי

מכתב בהלכה ו'קוויטל' מהגאון רבי חיים יצחק ירוחם אב”ד אלטשטאט – תרס”ט 1909 * מכתב ארוך בן שלושה וחצי עמודים גדולים בכתב יד וחתימת הגאון החסיד רבי חיים יצחק ירוחם אב”ד אלטשטאט (סאמבאר ישן), מגדולי פוסקי גליציה ואוסטריה בסוף שנות הת”ר. נשלח אל הגה”ח הזקן רבי אליהו מארדער מדזי'קוב, מלמדני גליציה, שהתגורר אז בירושלים. גוף המכתב מכיל חקירה בענין התקנה הירושלמית הקדומה שלא להוציא ספרים מירושלים לחו”ל, ולמעשה כותב רח”י ירוחם להקל אם מחיר הספרים יהיה לתועלת המוכר שכן יש בזה משום ”ישוב ארץ ישראל וחזוק לומדי תורה שבארץ ישראל ושבירושלים”. בעמוד ג' חתם את שמו: ”מברכו בשיבה טובה דשנה ורעננה, ומברכו בכוח”ט בס”ד, הק' חיים יצחק ירוחם אב”ד עיר ישן והגליל יצ”ו”. לאחר מכן רשם את שמו ושם אמו לתפילה: ”הנני רושם לו שמותינו ובטובו הגדול יעתיר עלינו במקומות המקודשים ושכמ”ה. חיים יצחק בן מרים שרה - לסייעתא דשמיא בכה”ע [בכל הענינים]...”, וכן רשם את שמות זוגתו, תשעת ילדיו וארבעת נכדיו. תשובה זו לא נדפסה מעולם כצורתה. המחבר הדפיסה בספרו 'ברכת יצחק' (וינה תרפ”ג), בלשון שונה וארוכה יותר. חצי העמוד הראשון שלפנינו לא נדפס שם כלל. הגאון רבי חיים יצחק ירוחם (תרכ”ה-תש”ב) - רב ופוסק חשוב, מצודת תשובותיו פרוסה בפולין, הונגריה וסלובקיה ועוד. כיהן תחילה ברבנות לימאנוב, ומשנת תרס”ז אב”ד אלטשטאט שהכילה אז למעלה מ-1,000 יהודים, ושם נכתבה התשובה שלפנינו. בשנות המלחמה העולמית הראשונה גלה לוינה ושם נשתקע. בימי השואה שב לעירו אלשטאט ונפטר שם בגטו. שימש כנשיא ”התאחדות רבני גליציה ובוקובינה”. בשנת תרפ”ג החל להדפיס את ספרו 'ברכת יצחק' הנזכר לעיל, אך לא השלימו בדפוס. בנו הדפיס מכתביו את ה'ברכת חיים'. הגאון רבי אליהו מרדר מדז'יקוב (תקצ”ו-תרע”ז) - ת”ח ולמדן מפורסם, עוד בצעירותו התכתב עם גדולי הדור כדוגמת רבי שלמה קלוגר מבראדי (מכתב מהרש”ק אליו מכרנו ב'זיידי' 3 פריט 75), ה'אבני צדק' מדעעש ועוד. הדפיס כמה ספרים מתורת מהרש”ק ובנו רבי אברהם בנימין, וכן כתבי ראשונים ואחרונים (עליהם הסתפק האם מותר לו לשולחם לחו”ל). אלטשטאט תרס”ט [1909]. שני דפים בכתב יד וחתימת רבי חיים יצחק ירוחם. גודל: 23x29 ס”מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. הדפים מודבקים על רשת שקופה לשימור.