בידספיריט | מכתב מסתורי מרבי חיים עוזר
מכתב מסתורי מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי בפרשת מאסרו ושחרורו של רבי יחזקאל אברמסקי שהסעירה את העולם – ווילנא תרצ”ב [1932] * מכתב בכתב יד וחתימת ראש גולת אריאל רבינו חיים עוזר גרודז'נסקי, מדברנא דאומתיה, מנהיג הדור לצד הסבא קדישא מראדין ה'חפץ חיים'. במכתב מבשר הגרח”ע בפשטות כי ניתן הרישיון לרעייתו של רבי יחזקאל אברמסקי - הרבנית רייזל ולילדיהם הצעירים לעזוב את רוסיה הקומוניסטית, ולהגיע לפולין. וכלשון קדשו של הגרח”ע: ”לפי הט”ג [=טלגרמה] שנתקבלה מהרבנית אשת הרב הגאון מוה' יחזקאל אבראמסקי שליט”א - ניתן לה הרשיון לצאת עם בניה הצעירים ולהתעכב בפולין כשבועיים ימים”. מאחורי ידיעה ”תמימה” ומסתורית זו - מסתתר סיפור שהרעיש עולם בזמנו: רבי יחזקאל אברמסקי היה רבה של סלוצק תחת השלטון הקומוניסטי, אך חפץ לעזוב מחמת חמת המציק. הוא קיבל הצעת רבנות של העיר פתח־תקוה, והגיע למוסקבה על מנת לקבל אישור יציאה. אך השלטונות חשדו בו בפעילות אנטי־קומוניסטית ואסרוהו, וקצבו את עונשו לחמש שנות עבודת פרך בסיביר! מיד נערכה פעילות שתדלנית חובקת עולם הן לשיחרורו והן להשגת ויזה עבורו במדינה אחרת. לאחר מאמצים אדירים שוחרר רבי יחזקאל מהכלא בערב יום כיפור תרצ”ב, ונגזר עליו לעזוב את רוסיה בתוך חודש (אגרות הגרח”ע ח”ב אגרת תרצט). הגרח”ע התבטא על שחרורו: ” ת”ל כי עלתה בידינו להוציא מסכנה אדם גדול שכמותו ” (שם אגרת תש”א). פשרו של המכתב שלפנינו: על מנת להבטיח שרבי יחזקאל אכן יצא מהמדינה, גזרו השלטונות כי רעייתו ובניו מוכרחים להישאר במדינה עד שהוא יצא, כמעין ”משכון” אכזרי. ואכן, רק כמה חודשים לאחר שיצא - התירו השלטונות לרעיית הגר”י ולשני בניהם הצעירים לעזוב את רוסיה, וזו הבשורה הטובה שמבשר הגרח”ע במכתבו שלפנינו. שני הבנים הגדולים נאלצו להישאר שם עוד כחמש שנים, ורק אז הצליחו להשיג אישור יציאה, לאחר התערבות שר החוץ הבריטי דאז. בהשתדלות הגרח”ע הצליח רבי יחזקאל להשיג ויזה ללטביה ומיד נס לשם קודם שהספיקו הרוסים להתחרט. בהיותו בגבול חשדו בו שהוא מבריח את הגבול ורצו להחזירו לרוסיה ובנס ניצל. לאחר מכן נסע לריגא ומשם לווילנא אל הגרח”ע. בהמשך נסע לראדין ונפגש עם ה'חפץ חיים', משם לברלין, ולבסוף ללונדון. מידע רב על הפרשה נשתמר באגרותיו של הגרח”ע (ראה בעיקר: ח”ב אגרות תרצט-תשו), וכן בעיתונות התקופה, שם עקבו בענין רב אחר הפרשה המסעירה. המכתב לא נדפס באגרות הגרח”ע. בהמשך המכתב מזכיר הגרח”ע את פעילותו של רבי יום טוב ליפמן גורביץ עבור 'ועד הישיבות', ומבקש לסייע לו בדבר קדוש זה. רבי יו”ט ליפמן נסע באותה העת ללונדון, במקביל לגיסו של הגרח”ע - רבי אלחנן וסרמן, אשר נסע לשם אף הוא לקבץ כספים להחזקת ישיבתו. הגרח”ע גרודז'ינסקי אב”ד ווילנא (תרכ”ג-ת”ש) מנהיג היהדות החרדית בדור שלפני השואה, ומראשי המדברים בכל ענין, פעל בכל כוחו לחיזוק כוחה של היהדות החרדית באמצעות כנסים של גדולי הדור והקמת אגודות ציבוריות בדרך ישראל סבא. ווילנא, ז' אדר תרצ”ב [1932]. 9 שורות בכתיבת וחתימת הגרח”ע. גודל: 21.5X12.1 ס”מ. מצב טוב. קרע קטן בשוליים. - - - - - - - - - - - - - - - - - ייחודיות כתיבת המכתב בעצם כתב ידו של הגרח”ע בחורף תרצ”ב: מלבד העובדה הידועה שרבים ממכתבי הגרח”ע נכתבו בידי סופר - נשתמרו עדויות של הגרח”ע עצמו, כי באותה התקופה ממש הייתה לו כאב באחת האצבעות, והוא נעזר עוד יותר בכתיבותיו של סופר למכתביו. ראה אגרת תשד מתאריך כ”א כסלו תרצ”ב: ”לרגל פצע קל באצבע הנני מוכרח לכתוב ע”י אחר”; אגרת תשח מתאריך ט”ז אדר א' תרצ”ב: ”מפני כאב אצבע הימנית כתבתי הפעם ע”י אחר”, ועוד.