בידספיריט | חתי”ק האדמו”רים רבי משה מרדכי

חתי”ק האדמו”רים רבי משה מרדכי מלעלוב, ה'ישועות משה' ועוד – על 'קול קורא' חריף לשמירה על צביון עיר התורה בני-ברק * מכתב מחאה על החלטת המועצה הדתית בבני-ברק לבטל את התיקצוב למוסדות הכשרות השונים העמודים תחת השגחת רב העיר רבי יעקב לנדא: שחיטה, מקוואות, עירובין ועוד. באותם שנים התחולל מאבק על ענייני הדת בבני ברק, בין עיריית בני ברק ורב העיר רבי יעקב לנדא, לבין המועצה הדתית של בני ברק (המתוקצבת ע”י משרד הדתות) שמרבית חבריה לא היו חרדים אלא חברי המפד”ל, המערך וכיוצ”ב.  הכרוז קורא לתושבי העיר להתאחד ולהשפיע כנגד החלטת המועצה הדתית, וכן פונה אל מקבלי ההחלטות ומבקש מהם שלא יגרמו לפילוג בבני-ברק, ”אשר מיום הוסדה שורר בה רוח השלום, הקדושה והטהרה, בהנהגת רבני העיר שליט”א”.  על הכרוז חתומים ארבעה מגדולי האדמו”רים, בעצם כתי”ק: האדמו”ר רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב האדמו”ר ה'ישועות משה' מויז'ניץ, רבי יהושע משה הגר האדמו”ר רבי אברהם יהושע העשיל טוורסקי ממכנובקה האדמו”ר ה'דבר חיים' מנדבורנה, רבי חיים מרדכי רוזנבוים (שנפטר שנתיים לאחר מכן) קול קורא זה הוא למעשה תמיכה מובהקת בעמדתו של רב העיר המיתולוגי הגאון רבי יעקב לנדא.   בני ברק, חשון תשל”ו [1975]. דף נייר עם ארבעה חתימות בכתי”ק ארבעת הצדיקים הנ”ל. גודל: 21.7X27.7 ס”מ. מצב טוב, נקבי תיוק וקרעים זעירים בשוליים. מקור: מכירת 'קדם'. - - - - - - - - - - - - - - - הרה”ק רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב (תרס”ג-תשמ”ז), בנו של הרה”ק רבי שמעון נתן נטע מלעלוב בנו של הרה”ק המפורסם רבי דוד'ל מלעלוב, ונתגדל בבית סבו. נודע כפועל ישועות וזכה להערכה רבה מצדיקי הדור כדוגמת הרה”ק רבי אהרן מבעלזא וה'בבא סאלי'. כמה מצאצאיו מכהנים כאדמו”רים, וכן נודע בכל העולם נכדו המגיד רבי מיילעך בידרמן בעל 'באר החיים'. הרה”ק רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ (תרע”ו-תשע”ב) , מגדולי האדמו”רים ואבי שושלת צדיקים גדולה. שימש בתחילה כראש ישיבת ויז'ניץ וכרב השיכון בב”ב, ולאחר פטירת אביו הגדול בשנת תשל”ב עלה לכהן פאר על כסאו. נפטר בשנת תשע”ב זקן ושבע ימים, בגיל 96. שני בניו המה האדמו”רים רבי ישראל הגר שליט”א ורבי מנחם מנדל שליט”א, וחתניו הם האדמו”רים רבי ישכר דוב מבעלזא שליט”א, רבי דוד טוורסקי מסקווירא, רבי אהרן טייטלבוים מסאטמר שליט”א ורבי מנחם ארנסטר ראש ישיבת ויז'ניץ. הרה”ק רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקא (תרנ”ה-תשמ”ט), בנו של הרה”ק רבי יוסף מאיר מממכנובקא בן הרה”ק אברהם יהושע העשיל טברסקי בנו בכורו של הרה”ק רבי יצחק מסקווירא בנו של המגיד מטשרנוביל. בשנת תרע”ז התייתם מאביו, ועל פי הפצרת דודו רבי דוד מסקיוורא קיבל עליו את עול ההנהגה, עם השתלטות הקומוניסטים על רוסיה, היה בית מדרשו היחיד שתיפקד באופן מלא, ואף המשיך לקבל חסידים עד שהוגלה לסיביר. לאחר השואה עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בבני ברק, והיה חבר מועצת גדולי התורה. נפטר זקן ושבע ימים בגיל 94. הרה”ק רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנא (תרס”ג-תשל”ח), עשרות אדמו”רים בדורנו המה צאצאיו הישירים או לוקחי בנות-בנותיו. היה צדיק מפורסם, בנו של האדמו”ר רבי איתמר מנדבורנה וחתנו של דודו הרה”ק רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. כיהן כאדמו”ר משנת תרפ”ג, במצוות אביו. בנו ממשיך דרכו הוא האדמו”ר ה'באר יעקב'. חתניו המה מגדולי האדמו”רים: חתנו הרה”ק רבי דוד משה מקרעטשניף, חתנו האדמו”ר רבי צבי הירש מקרעטשניף-סיגט, והאדמו”ר רבי אליעזר זאב מראחוב.