בידספיריט | תגלית – כתב יד פירוש

תגלית – כתב יד פירוש על מסכת אבות, מוסר והספדים מאת רבי יעקב אב”ד בויסק – ליטא, שנות התר”ל בערך * כתב יד בן [112] עמודים, העתקת פירוש על מסכת אבות וכן הספדים שחיבר ונשא הגאון הקדוש רבי יעקב אב”ד בויסק בעל 'זכרון יעקב', מגדולי רבני לטביה וליטא, ידיד נפשם של הגאונים הצדיקים רבי יוסף פיימר אב”ד סלוצק ורבי אליהו רוגולר אב”ד קאליש. כתב היד מכיל שני חלקים: חלק א' - פירוש על מסכת אבות. 60 עמ'. חלק ב' - ששה הספדים שנשא המחבר בשנים תקצ”ז-תקצ”ח בעירו בוסק. 52 עמ'. בין הרבנים עליהם נערכו ההספדים - גדול הדור רבינו עקיבא איגר (מכיל 13 עמ'), רבי אברהם אבלי מווילנא (14 עמ' ומחצה), הספד משותף על פטירתם של רבי דוד אב”ד נובהרדוק, רבי אריה ליב קצנלנבוגן אב”ד בריסק, ועל ארבעת אלפי היהודים שנהרגו בארץ ישראל ברעידת האדמה בשנת תקצ”ז, הספד על ”צדיק אחד שנסע לא”י ונפטר שם”, הספד על תלמידו שנפטר בצעירותו ועוד. בין דבריו מביא המחבר כמה פעמים חידושיו ששמע בעצמו מרבנים: סבו ורבו איש האלוקים ”רבי שמואל החסיד” מראסיין תלמיד הגר”א - כולל שמועה אחת שאמר סבו משם הגר”א (ראה הרחבה); רבי מאיר הכהן ה”משולח” דישיבת וולאז'ין (ח”א: יג ע”א; ח”ב: ז ע”ב; כג ע”א); רבי זלמן מע”ח (ח”א: ח ע”א). כמו כן מביא רבות את ה'נפש החיים' לרבי חיים מוולאז'ין. למיטב ידיעתנו, כתב היד וההספדים שבתוכו - לא פורסמו מעולם. ”קדוש ה'” - כך מכנה רבי יצחק אלחנן מקובנא את הגאון רבי יעקב בנדטמן אב”ד בויסק (תקנ”א בערך - תרכ”א) - שהיה אחד מגדולי הדור בלטביה וליטא, ”ידוע צדקותו, פרישותו ויגיעתו בתורה לשמה”, כלשון חתנו רבי אלכסנדר משה לפידות אב”ד ראסיין. התייתם בילדותו ונתגדל ע”י סבו הצדיק רבי שמואל מחבורת ”החסידים” המפורסמת מראסיין, ועוד בילדותו ידע בע”פ את ששה סדרי משנה ואגדתות הש”ס. שימש במשך למעלה מ-30 שנים כאב”ד בויסק, ונחשב לסמכות הלכתית חשובה שאין לערער אחריה, כפי שהעיד רבי בצלאל הכהן מווילנא (בהסכמתו ל'זכרון יעקב'). צוואת המחבר להדפיס את כתביו, וברכות גדולי הדור על מדפיסי הכתבים: המחבר הותיר אחריו כתבים רבים בכל מקצועות התורה, הלכה ודרוש, קבלה ודקדוק, וביקש בצוואתו להדפיסם. נכדו התאמץ להעתיק את כתביו המטושטשים מרוב יושן, אך הדפיס רק ספר אחד: 'זכרון יעקב' (ווילנא תרל”ה), הכולל שו”ת וחידושים וצוואת המחבר. שאר הכתבים נאבדו, ולפנינו נחשף כעת כרך חדש (כרך נוסף נמצא בשנים האחרונות). בראשו נדפסו הסכמות גדולי הדור הכותבים בשבח ומעלת הדפסת הכתבים - רבי יצחק אלחנן ספקטור כותב ”זכות הגאון הצדיק המחבר תגן על כל המסייעים להענין היקר הזה”; חתן המחבר רבי א”מ לפידות כותב: ”...נאמן הוא בעל הגמול לשלם גמולו בזה ובבא, ימים על ימיו יוסיף לו אלקים, שנות חיים וברכה, ויהיו צאצאיו כמוהו ברוכי ה'...”; ”זכות זקינו תגין עליו בכל אשר יפנה, כי אלמלא הוא נשתכחה תורת האמת הלזו מישראל”. [ליטא, שנות התר”ל בקירוב]. סביר להניח כי כתב היד הועתק בידי אחד מצאצאי המחבר בשנים אלו לקראת הדפסת הספר, שלא יצאה לפועל. בחלק הראשון מצויות הגהות ותיקונים בכתיבה שונה. ספירת דפים מקורית: ל; כו דף, שהם [112] עמודים כתובים. גודל: 22.5 ס”מ. מצב טוב. קרעים בודדים. כריכה חדשה נאה. - - - - - - - - - - - - - - - - - - ”רוח הקודש שרתה עליהם בגלוי” – על סב המחבר, וחבורת החסידים בראסיין: כאמור המחבר נתגדל בבית סבו המקובל רבי שמואל החסיד אשר ”נודע היה בכל העולם כולו ברוב גדלו חסידותו ופרישותו” (כלשון רא”מ לפידות), ובכתה”י שלפנינו מביא המחבר כמה פעמים חידושים מסבו. רבי שמואל הנ”ל היה אחד מ”אגודת שלושת החסידים” הקדושה מראסיין, אשר היו דמויות המופת בליטא של לפני 200 שנה: רבי שמואל חסיד, רבי משה חסיד (לימים אב”ד טעלז), ורבי מרדכי חסיד (לימים אב”ד פוקרוי). בני החבורה ”נצמדו יחד ללמוד בחסידות ובפרישות בקדושה ובטהרה חמש עשרה שנים, וינזרו מכל חפצי תבל, ורק תורת ה' היתה חפצם יומם ולילה”, ו”תורת אמת היתה בפיהם ורוח הקדש שרתה עליהם בגלוי”. רבי שמואל היה נוסע פעמיים בשנה להגר”א, אשר כיבדו וכינהו בתואר ”החסיד מזאמוט” (לקורות עיר ראסיין ורבניה, ווארשא תרע”ג, עמ' ח). המחבר דנן מזכיר את החבורה הקדושה הזאת בתוך הספדו על רבי אבלי מווילנא, כאשר מציין שמות של כמה גדולי הדור שנפטרו באותם השנים: ”מ”ו אא”ז וחיבור(ו) החסידים” (ח”ב דף ב ע”ב). במקום אחד מביא חידוש ששמע מסבו משם הגאון מווילנא: ”וכמו ששמעתי מפי אאזמ”ו שאמר משם הגאון” (ח”א דף כט ע”א). על פי הידוע, רק מעט מחידושי החבורה הקדושה הזאת עלו על מכבש הדפוס, בספר 'זכרון יעקב'. כאן לפנינו יש עוד כמה חידושים חדשים, שרידים מופלאים, מתורתו של אחד מבני החבורה - רבי שמואל חסיד.