בידספיריט | צמד מכתבים קדומים מאת העילויים

צמד מכתבים קדומים מאת העילויים רבי נפתלי וסרמן הי”ד ורבי שמואל רוזובסקי – מיר וגרודנא? תרצ”ג [1933] בערך * לפנינו שני מכתבים נדירים ומיוחדים במינם, ששלחו זה לזה שני הלמדנים המופלגים - העילוי רבי נפתלי וסרמן הי”ד, בנו של הגה”ק רבי אלחנן וסרמן מברנוביץ' , עם ידיד נפשו והחברותא שלו: רבי שמואל רוזובסקי , לימים גדול ראשי הישיבות ובעל 'שיעורי רבי שמואל'. 1. מכתב מיוחד ונדיר בן ארבעה עמודים, שכתב בגיל 20 העילוי המופלג רבי נפתלי בינוש וסרמן, בנו של הגה”ק רבי אלחנן וסרמן ראש ישיבת ברנוביץ', ואחיינו של רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. רבי נפתלי היה עילוי במלוא מובן המילה, אביו הגדול ר' אלחנן כינהו ”חברי ורבי” (מאמרים ואגרות ח”ב עמ' קכג), ומיועד היה להיות מגדולי הדור כפי שהעידו עליו הרוגוצ'ובר ודודו ר' חיים עוזר, אך נרצח בידי הרשעים בקובנה בהיותו כבן 28 שנים בלבד, לאחר שקיבל מאביו את נוסח ברכת קידוש השם המרטיטה, כפי הסדר שקיבל ר' אלחנן מרבו ה'חפץ חיים'. הי”ד. רוב המכתב (3.5 עמ') מכיל חידושי תורה בכמה סוגיות שחידש אותו גאון צעיר, ובהם מזכיר פעמיים חידושים של אביו הגה”ק רבי אלחנן: ”תעיין במאסף אהל תורה… מש”כ [מה שכתב] שם אבי יחי' לבאר בזה…” (עמ' ב); ”ונ”ל עפי”מ [על פי מה] שביאר אבי יחי' דברי התוס'...” (עמ' ג'). בתוך דבריו מביא רבי נפתלי חידוש מרבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק - אשר היה הסנדק שלו (אור אלחנן ח”א עמ' צח). כן כותב לרבי שמואל על איזה חידוש: ”וכמדומני שהוא התירוץ שאמרת לי אתה בלמדנו יחד מס' ב”ב”. המכתב הוא משנת תרצ”ג, בהיות רבי נפתלי כבן 20 שנים בלבד. באותה השנה עבר מגרודנא למיר, ושם כתב את המכתב שלפנינו. חצי העמוד הראשון מכיל שיחת חולין של ת”ח הצריכה לימוד, בין היתר בדבר חזרתו של רבי שמעון שקופ לישיבתו בגרודנא, וכן על רצונו של רבי שמואל לעבור מגרודנא למיר. 2. מכתב בן שלושה עמודים בכתב ידו ושתי חתימותיו של הגאון האדיר רבי שמואל רוזובסקי ראש ישיבת פוניבז', בהיותו בחור בישיבת גרודנא, כבן 21/22 שנים בערך. גרודנא [תרצ”ג 1933 בערך]. שני עמודים מהמכתב מכילים חקירה בסוגיית 'מתנה על מנת להחזיר' - זו אחת מה'חבורות' המוקדמות של רבי שמואל, מהראשונות בעולם! העמוד הראשון מכיל דברי ידידות וידיעות על התלבטותו של רבי שמואל אם לעבור למיר בעקבות רבי נפתלי (ומכאן התאריך תרצ”ג/תרצ”ד, שכן רבי שמואל אכן עבר לשם בתחילת תרצ”ה). בשנת תרצ”ה נאלץ רבי שמואל לנוס אל ארץ־ישראל מפני חובת הגיוס, ורבי חיים עוזר כתב עבורו מכתב ההמלצה לקבלת סרטיפיקט, בו הוא מתבטא עליו: ”באמת הנהו מצויין, גדול מהיחידים”... העילוי רבי נפתלי בינוש וסרמן הי”ד (תרע”ד-תש”ב), גאון מובהק ובעל כשרון מפורסם, תלמיד אביו, רבי שמעון שקופ והגרי”ז מבריסק. רבי נפתלי היה ת”ח מיוחד, עד כדי כך שפעם אחת לא יכל רבי אלחנן למסור את השיעור הקבוע, ומינה את בנו רבי נפתלי למסור במקומו את השיעור, בעת שהיה כבן כ”א שנים בלבד! ולאחר זמן קצר קיבל ר' אלחנן מכתב כי שומעי השיעור נהנים משיעוריו של ר' נפתלי, והתבטא כי ”יפה כח הבן מכח האב, ברוך השם”... (מאמרים ואגרות ח”ב עמ' קכג). רבי ישראל זאב גוסטמן התבטא עליו: ”היה עילוי אמיתי, הנאה שמימית ללמוד עמו”. כשהחלה המלחמה נדד עם אביו ונשא אשה בקיץ ת”ש, אך בשנת תש”ב נעק”ד בידי הרשעים, ועל זה היה דווה ליבנו. גרגרים מתורתו נדפסו בסוף ה'קובץ שיעורים' שהו”ל אחיו ובמספר ספרים נוספים. ראש לכל ראשי הישיבות היה הגאון רבי שמואל רוזובסקי ראש ישיבת פונוביז' (תרע”ג-תשל”ט). גדול מרביצי התורה בדור האחרון, אשר שימש כגשר להנחיל את תורת ראשי ישיבות ליטא בדור שלפני השואה לדור שלאחריו. למד בתחילה בגרודנא אצל רבי שמעון שקופ שם למד בחברותא עם רבי נפתלי. בשנת תרצ”ה עבר למיר שם קבע שוב חברותא עם רבי נפתלי בסדר א', ובסדר ב' למד עם רבי יונה קרפילוב הי”ד בעל 'יונת אלם'. בשנה שלאחר מכן עלה לא”י, ושם נתמנה על ידי הגרי”ש כהנמן לעמוד בראשות ישיבת פוניבז', ובמשרה זו כיהן עד לפטירתו. ה'חזון איש' התבטא עליו שהוא ”הראש ישיבה של הדור”, וחותנו רבי צבי פסח פראנק היה מכנהו ”א לעבעדיקער ספר תורה” (ספר תורה חי). תיאור המכתבים: מכתבו של רבי שמואל - [גרודנא? תרצ”ג/תרצ”ד בערך, 1933/1934] . שלושה עמודים בכתיבת וחתימות רבי שמואל. גודל: 12.5X20 ס”מ. מצב טוב. נקב זעיר בסימן הקיפול. מכתב רבי נפתלי - מיר, [תרצ”ג 1933]. ארבעה עמודים בכתיבת רבי נפתלי, עם חתימתו בשני שליש העמוד הראשון. גודל: 12.4X19.7 ס”מ. מצב טוב, קרעים בסימני הקיפול. מצורף חלק מהמעטפה המקורית ששלח רבי נפתלי את מכתבו, ועליה חתימתו בלועזית, ושם הנמען - רבי שמואל רוזובסקי בגרודנה. - - - - - - - - - - - - - - - - - ”זעמו” המשעשע של רבי שמואל: קטע מרתק מופיע במכתב של רבי שמואל, המעיד על ענוותנותו הרבה: הוא כותב לרבי נפתלי ”בקראי את מכתבך - נמלאתי עליך חימה, מה זאת? המתלוצץ אתה ממני?” - ומסביר מיד: רבי נפתלי חפץ להדפיס מחידושיו באיזה ירחון, ופנה אל רבי שמואל לקבל את הסכמתו על החידושים. רבי שמואל בצניעותו חש כי אין הוא ראוי להסכים על החידושים, והוא כותב: ”האם אין לך מסכימים חשובים ממני? לא יכלתי להלום זאת כי אם בתור התלוצצות, ומי זה, אשר הרשך להתלוצץ ממני? אבל 'על כל פשעים תכסה אהבה', ולכן 'אשמיעך סלחתי', וגם הסכמתי… נתונה לך בכל תכף… (מלא פיך שחוק…)”.