בידספיריט | תגלית!! – סידור האר”י בכתי”ק

תגלית!! – סידור האר”י בכתי”ק החסיד רבי אפרים אצבאן הי”ד ממקנאס, גדוש בהגהות פלאיות בכתי”ק המקובל הירושלמי רבי דוד יקותיאל הכהן! – [מקנאס, לפני תפ”ח 1728] * כתב יד קבלי חשוב בן כ-250 עמודים, ובו חלק מסידור האר”י עם הכוונות בסדר הנהוג בקרב מקובלי מרוקו, וכולל תפילות לשבתות ולמועדים עם הגדה של פסח. מלווה בציורים קבליים. גוף הסידור נכתב בידי החסיד המקובל רבי אפרים אצבאן מחכמי מקנס, מגדולי תלמידי הרב המשבי”ר רבי משה בירדוגו, וידידו של היעב”ץ רבי יעקב אבן צור. בדף קסו ע”ב רשם רבי אפרים קולופון חתום (מחוק קצת): ”אל הסופר תנו מנוח / רבו ציריו כמו ארבה ברוך נותן ליעף כח / ולאין אונים עצמה ירבה הצעיר אפרים אצבאן” רבי אפרים הנ”ל נרצח על קידוש השם בשנת תפ”ח בידי פורעים ערביים, במהלך ניסיון הפיכה שאירע לאחר מותו של מלך מרוקו באותו הזמן, כנכתב בספר 'מקיץ בן חי' (קושטא תקי”ז, דף לח ע”א): ”א' מחכמי הישיבה [במכנאס] ה”ה החכם השלם החסיד כמוהר”ר אפרים אצבאן ז”ל, שנהרג באותה מהפכה בעונות” ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ סידור קדוש זה שימש במשך עשרות שנים את המקובל הקדוש רבי דוד יקותיאל הכהן מגדולי חכמי ירושלים לפני קרוב ל-300 שנים – ”איש אלוקים קדוש” (כלשון בן דורו רבי יהודה עייאש אב”ד אלג'יר), אשר היה מהמסכימים על הספה”ק 'ראשון לציון' לרבינו האור החיים הקדוש! רבי דוד יקותיאל הכהן הותיר בשולי גיליונות הסידור מאות שורות של הגהות קבליות שלא נתפרסמו מעולם, מהן חתומות: ”אמר הצעיר דוד יקותיאל הכהן…” (דף [4] ע”ב); ”ויאמר דוד, סי' [מן] לדבר…” (קכג ע”א); ”אמר הצעיר דוד…” (קכה ע”ב), ובעוד כמה הגהות. חלק מההגהות הן בעלות תוכן מרעיש, כגון היתר קציצת הזקן במספריים ע”פ הקבלה (!), היתר תספורת בימי ספירת העומר ע”פ הקבלה, צורת טבעת הקידושין ע”פ הקבלה ועוד (ראה הרחבה במאמר המצורף). בהגהה אחת מזכיר את חיבורו 'יד כהה' הכולל הגהות על ספר תיקוני הזוהר: ”ובהגהותי על התי'[קונים] הנק'[ראות] יד כהה…” (דף קיב ע”ב). חיבורו זה נשתמר בהעתקה ועדיין לא נדפס. בהגהה נוספת מזכיר פסק שהנהיג בן־דודו בירושלים בשנת תק”י – הוא הגאון רבי יצחק הכהן אב”ד ירושלים בעל 'בתי כהונה', שניהם נכדי הגאון רבי דוד הכהן בעל 'דעת קדושים' (בדף קיב ע”ב). הסידור ליווה את רבינו דוד יקותיאל הכהן כפי הנראה עוד מסוף שנות הת”פ עת שהה במרוקו כשד”ר, נדד עימו במסעותיו למצרים, וחזר איתו לארץ חמדת האבות. בשתי הגהות מזכיר בלשון עבר את שליחותו למרוקו בשנים תפ”ד ותפ”ט. בשתי הגהות אחרות מזכיר את מסעו במצרים, בראש אחת מתוכן נרשמה במפורש שנת כתיבת ההגהה: ”נא אמון ש'[נת] תצ”ב”. בהגהה נוספת (הנזכרת לעיל) הוא מציין את מנהג ירושלים בשנת תק”י. כתב יד מיוחד ורב ערך, יקר מציאות ממש!!! [מקנס, תפ”ז 1727 בערך]. גוף הסידור בכתי”ק וחתימת רבי אפרים אצבאן, ובשולי הגיליונות למעלה מ-50 הגהות בכתי”ק רבי דוד יקותיאל הכהן, מהן לפחות שבע חתומות, חלקן ארוכות במיוחד, וכן עמוד שלם בכתי”ק. (נראה כי יש עוד הגהות ספורות מכותבים אחרים). הכרך מכיל בסה”כ [128] דפים. ספירת דפים מקורית: [עא]-עג, [1], עד-צז, צט-קד, קו-קמח, קמח-[קצח] דף. חסרים דפים בתחילה וסוף ושני דפים באמצע (נדיר למצוא סידורים כאלו בשלימותם). גודל: 20 ס”מ. מצב: סימני שימוש רבים של הבעלים הצדיק, בכ-8 דפים ישנם קרעים עם חסרון בטקסט (חלקם עם חסרון ניכר). הדבקות וכתמים. כריכה חדשה נאה עם שדרת קלף. נכתב עפ”י חוות דעת מפורטת של רבי משה הלל מחו”ר חברת 'אהבת שלום' המעטירה, ותשואות חן חן לו. - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - בעל הסידור – איש ירושלים הגאון המקובל רבי דוד יקותיאל הכהן – מגדולי חכמי ירושלים בדור שלפני החיד”א. בנו של ר' יעקב הכהן אב”ד צפת, ונכדו של ר' דוד הכהן בעל 'דעת קדושים'. בן דודו של ר' יצחק הכהן רפאפורט בעל 'בתי כהונה' (ומכנהו בהגהה: ”מר שניי”), וגיסו של ר' יהודה דיוואן. חתום על תקנות ירושלמיות רבות יחד עם בן דודו ה'בתי כהונה', רבי גדליה חיון ועוד. העניק הסכמות יחד עם חבריו רבני ירושלים לספרי גדולי דורם: מרן האור החיים הקדוש (לספרו ראשון לציון), רבי ישראל יעקב אלגאזי, רבי יהודה דיוואן (בעל אחותו של רד”י הכהן), רבי דוד חזן, רבי רפאל משה בולה ועוד. נסע כשד”ר לארצות מערב אפריקה בשנת תע”ט, ובשנים הסמוכות סיבב בערים פאס, מרכאש, אלג'יר, וכן אלכסנדריה שבמצרים, ובכל הערים הנ”ל זכה לכבוד מלכים והשתעשע בד”ת עם רבניהן (ראה לדוג': בית יהודה סי' ז וסי' ח'). בחודש טבת שנת תק”י נפל לחולי גדול והגיע עד שערי מוות, ובתוקף החולי נשא תפילה לשמיים וביקש בזכות הרשב”י שעמל בתורתו, ולמחרת התחיל לחזור לבריאותו (הקדמה לספר 'יד כהה' כת”י). הסופר – המקובל רבי אפרים אצבאן הי”ד – מחכמי מכנאס במחצית השנייה של שנות הת'. בנו של ר' יצחק ב”ר מרדכי אצבאן , ואחיהם של ר' מרדכי אצבאן בעל 'זובח תודה' (קושטא תצ”ג) ור' דוד אצבאן, שהיגרו יחדיו לארם צובה. היה מבחירי תלמידיו של ר' משה בירדוגו (המשבי”ר), ועמיתו של ר' יעקב אבן צור (היעב”ץ), ובספריה הלאומית מצוי כת”י שבו רשמו רבי אפרים והיעב”ץ חידושים בקבלה על גבי אותו הדף. נהרג על קידוש השם במהלך הפרעות שהתעוררו בעקבות מותו של מלך מרוקו מולאי איסמאעיל בשנת תפ”ח. - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - ידוע עוד כתב יד אחד שהעתיק רבי אפרים אצבאן, אשר קרוב לוודאי הועתק במיוחד עבור רבי דוד יקותיאל הכהן: הוא ספר 'קהלת יעקב' למהרח”ו, המתוארך תפ”ז. פרט השנה מצויין שם באמצעות המילים ”כסאו”ת לבית דוד לפ”ק”, כרמז לשם דוד. גם שם ישנן הגהות בכתי”ק רבי דוד יקותיאל הכהן, ומלבד בשני כתבי היד האלו – לא ידוע על עוד הגהות או חיבורים בכתי”ק רד”י הכהן. ידועים עוד שני כתבי יד אחרים ממרוקו שבהם נרשם במפורש כי הועתקו עבור רד”י הכהן: הגהות מהרח”ו לזוהר (תפ”ד-תפ”ה, כת”י הסה”ל), וספר 'קול ברמה' (תפ”ח,