בידספיריט | 'מרגליות התורה' בדרך הקבלה –

'מרגליות התורה' בדרך הקבלה – עותק הרה”ק רבי אלימלך מגראדזיסק ובנו האדמו”ר ה'חובת התלמידים' מפיאסעצנא הי”ד  * ספר מרגליות התורה ובו פירוש בדרך הקבלה לנביאים וכתובים וחמש מגילות, מאת המגיד רבי צבי הירש מסמיאטיץ, מתלמידי הגאון מווילנא. דפוס ראשון. בדף השער מתנוססת חתימת יד קדשו של האדמו”ר רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק, מזקני האדמו”רים בדורו. חותמותיו מופיעות בשער ובמספר עמודים נוספים. ממנו עבר הספר לבנו הרה”ק איש הפלא המפורסם האדמו”ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא הי”ד מפיעסצנא, בעל 'חובת התלמידים' ו'אש קודש'. חותמותיו מופיעות בשער ובמקומות נוספים. כמו כן מופיעות חותמות אחיו הצעיר הרה”ק רבי ישעיה שפירא.  הרה”ק רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק בעל אמרי אלימלך ודברי אלימלך (תקפ”ד-תרנ”ב) צאצא ישיר לבעל מגלה עמוקות, נקרא על שם סבו-זקינו ה'נועם אלימלך'. מגדולי צדיקי דורו ואדמו”ר לאלפים. בן השרף ממוגלינצא נכדו של המגיד מקוז'ניץ. כיהן כאדמו”ר משנת תר”ח. בנו האדמו”ר מפיאסצנא רבי קלונימוס קלמיש שפירא הי”ד (תרמ”ט-תש”ד) – קדוש מרחם היה, ובקדושה עלה בסערה השמימה, בלהבות כבשני ההשמדה הנאצית. נולד בשנת תרמ”ט לאביו הרה”ק רבי אלימלך מגרודז'יסק שהיה אז זקן אדמור”י פולין, מצאצאי המגיד מקוז'ניץ מצד אביו, והמאור ושמש מצד אמו, ועל שמו נקרא קלונימוס קלמיש. בשנות העשרים לחייו התמנה לאדמו”ר ורב בפיאסצנא, ובגיל שלושים וארבע ייסד את ישיבתו הגדולה בווארשא, בה חינך והרביץ תורה ויראה. היה רועה נאמן לעדתו, ואב רחום לתלמידיו וחסידיו, ומסר נפשו למענם, בימי צר ומצוק היה בגיטו הוורשאי, וקשה לתאר את כל הקורות עמו באותם ימים, לפי כל העדויות מסר נפשו לקיום המצוות ושקע בתלמודו, בתוך ימי האימה שקד על כתביו וכתבם בדם ליבו, את חדשיו האחרונים לימי חייו, בילה במחנה ריכוז שבקרבת לובלין בקדושה ובטהרה, כולו תפוס שרעפים, מתכונן כביכול לעקידה לעלות השמימה בקידוש ה', עד בוא היום המר והנמהר יום ד' חשון תש”ד בו הועלה על המוקד. שם עולם הקנו לו ספריו החינוכיים חובת התלמידים והכשרת האברכים. דרשותיו משנות תש”א-תש”ד נכתבו על ידו בספר אש קודש, ונמצאו בדרך פלאית בחפירות בבנין בווארשה. בנו הצעיר רבי ישעיה שפירא, האדמו”ר החלוץ (תרנ”א-תש”ה). בעת שנולד היה אביו הגדול כבן 67, והוא נפטר שנה לאחר לידתו. היה אוהב גדול לארץ־ישראל וזכה לעלות אליה ולעבוד את אדמתה. נפטר בשברון לב לאחר שהגיעו השמועות רציחת אחיו מפיעסצנא הי”ד. [ווארשא?, אחר תרט”ו 1855], מהדורה ראשונה. על מקום ושנת ההדפסה ראה להלן. ההדפסה נמשכה מספר שנים, כפי שמציינים המדפיסים. מספור דפים: [1], יח; מ; כט; טז; יט-כח, כז-כח, כז-סה; י דף. גודל: 20 ס”מ בערך. מצב טוב. נקב בשוליים הפנימיים.  - - - - - - - - - - - - - - - המחבר - רבי ”הירש חסיד”, מקובל וגאון חריף, יצק מים לידי רבו המובהק הגאון החסיד רבי אליהו מווילנא, והיה משבעת תלמידי הגר”א המוסמכים שנזכרו על ידי בני הגר”א. מתורתו נדפס 'מרגליות התורה' בשני חלקים (ח”א: פאריצק תקמ”ח; ח”ב: ווארשא? אחר תרט”ו, שלפנינו). מסופר עליו כי פעם אחת הלך לתהות על קנקנו של סניגורן של ישראל רבי לוי יצחק מברדיטשוב, וקבע רבי הירש עם רבי לוי יצחק כי יפלפלו בדרך הלכה ובקיאות, אבל לא בדרך חסידות מופשטת. והיו הולכים ודנים, ועל כל מה שהיה רבי לוי יצחק אומר - היה רבי הירש מסבבו בקושיות, עד שקרא רבי לוי יצחק בהתלהבות: מה אני יכול לעשות לכבודו, אם לדידי ”רכוב הוא מלאך ומנהגי הוא הקב”ה”, ובזה מתורצות כל הקושיות... - - - - - - - - - - - - - - על מקום ושנת הדפסת הספר: הביבליוגרפים השונים קבעו את מקום הדפסת הספר לעיר מינקוביץ. פרט הגימטריא בשער עולה תתקס”ז, שאינו הגיוני כמובן, והביבליוגרפים שיערו כי יש להוריד ת' אחת, ומשם נרשם בכל מקום: מינקוביץ תקס”ז. אולם, ברי כי הספר נדפס לאחר שנת תרט”ו, מחמת שבסוף הספר שלפנינו נזכר העורך רבי מרדכי ב”ר נחמיה בתואר ”המנוח” והוא נפטר בשנת תרט”ו. בסיום דבריו אמנם מופיע פרט, אולם הוא עולה תתתצ”ג וברור כי הוא משובש. ובכל מקרה - הוא עוד מחייו של רבי מרדכי הנ”ל, ואין בו כדי להעיד על שנת ההדפסה המדויקת. בנוגע למקום ההדפסה, בשנת תרמ”ז כתב ר' שמואל יוסף פין (שי”ף) בספרו 'כנסת ישראל' על הספר: ”זה מקרוב נדפס בווארשא חבורו על נביאים וכתובים”. שי”ף היה כידוע מדפיס והכיר היטב את שוק הספרים היהודי.