בידספיריט | כתב יד מגאוני פרנקפורט ואה”ו

כתב יד מגאוני פרנקפורט ואה”ו – חידושים על התורה – גרמניה, תקכ”ט בערך * כתב יד בן [96] עמודים בכתב ידם של תלמידי מרנן אדירי התורה שבאשכנז, ובו חידושים ודרשות לחמישה חומשי תורה, בסדר הפרשיות. בראש כל קטע נרשם שם בעליו - המה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות מפרנקפורט, אה”ו וסביבותיהן: אדמ”ו רבי יצחק הלוי הורוויץ אב”ד אה”ו, המכונה רבי איציק'ל המבורגר רבי אברהם מליסא אב”ד פרנקפורט, המכונה רבי אביש פרנקפורטר אדמ”ו רבי טעבלי שייאר נר”ו רבי זלמן חסיד [מירלש] נר”ו מפרנקפורט רבי דוד דישבעק מפיורדא הגאון המפורסם מהר”י (לא הוברר האם הוא רבי יהונתן אייבשיץ או רבי איציק'ל המבורגר או רב גדול אחר) מהרי”ך - אולי רבי יעקב פופרש כ”ץ בעל 'שב יעקב' רבי א”ב - כנראה רבי אברהם ברודא רבי ברוך כהנא רפפורט מהר”ם בראנד-סג”ל אב”ד מענץ רבי שמואל הלברשטט רבי גבריאל אב”ד ניקלשבורג רבי דוד שטרויס אב”ד פיורדא (שריד נדיר מתורתו) ועוד. כתב היד שלפנינו כצורתו - לא נדפס מעולם. תוכן כתה”י נבדק מדגמית ונראה כי מרבית תוכנו לא נדפס, ואף החידושים שנדפסו (שהם בעיקר חידושי רבי איציק'ל המבורגר שנדפסו בס' מטעמי יצחק) - נדפסו בד”כ בשינוי לשון מעט. מרבית כתב היד נכתב בידי כותב אחד, תלמידו של ”אדמ”ו” הגאון רבי טעבלי שייאר ראש ישיבת מיינץ. דף אחד נכתב בידי תלמידו של ”אדמ”ו” רבי איציק'ל המבורגר, כמה דפים נוספים נכתבו בידי כותבים שונים. נכתב בסוף שנות התק”כ: הגאון רבי אביש פרנקפורטר נפטר בשנת תקכ”ט, והוא נזכר בכתה”י לרוב בברכת החיים ”נר”ו”, ופעם אחת בברכת הנפטרים ”זצ”ל”, וא”כ כתה”י נכתב בסמוך לשנה זו. ”קונטרסים” על התורה כדוגמת זה שלפנינו - עברו מיד ליד בקרב בחירי תלמידי ישיבות אשכנז, ועל פי רוב נתבלו ונקטעו, ועל כן כמעט ולא נדפס כתב יד מסוג זה כתבניתו. כך שלמעשה, כתב יד זה הוא שריד הן לתורתם של הגדולים הנזכרים כאן בכתה”י, והן להווי ישיבות אשכנז אי שם, לפני כ-250 שנה. גרמניה, תקכ”ט-תק”ל בקירוב. ספירת דפים: [51] דפים, מתוכם [96] עמודים כתובים. כתיבה אחת עיקרית, מספר דפים בכתיבות אחרות. קונטרסים בגדלים שונים (קטעים בודדים ללא סיום). מצב כללי טוב, מספר דפים במצב בינוני-טוב עם קרעים קלים בשוליים. כריכה שמורה עם שדרת קלף. - - - - - - - - - - - - - בסוף כתה”י נכתבו שלושה עמודי 'רשות לדרשה' - הקדמה לדרשה בקהילה תוך בקשת רשות מגדולי ופרנסי הקהילה (ששמה אינו רשום), מה שעשוי להעיד כי כתב-יד זה שימש דרשן עבור דרשותיו.