בידספיריט | ”נפש אחת מישראל עדיף מן

”נפש אחת מישראל עדיף מן הכל” דרושים נפלאים על התורה, בעצם כתב יד קדשו של רבן של ישראל מרנא ורבנא החתם סופר זצ”ל. מטרסדורף תקס”ב [1802]. סגולה לשמירה ולרפואה * דרושים נפלאים על התורה, כתובים בעצם כתב ידו הטהור של מרנא ורבנא רבנו משה סופר, אב”ד ור”מ דק”ק פרשבורג, בעל 'חתם סופר'. דף קדוש זה, הכתוב משני צדדיו בשני טורים, הוא מתוך פנקס החידושים הנודע בשם 'כתב יד מטרסדורף' שאותו כתב החתם סופר בעת כהונתו ברבנות מטרסדורף (ראה להלן). חידושים אלו הם משנת תקס”ב. ”נפש אחת מישראל עדיף מן הכל” בין דבריו בפרשת כי תשא כותב החתם סופר מהלך נפלא על מעלת כל אחד מישראל ישראל ועורך מדרג חשיבות שיש בבריאה: המשכן חשוב יותר מבריאת שמים וארץ, ועדיין השבת חשובה יותר מהמשכן (והראיה כי בניית המשכן לא דוחה שבת) ומעלת ישראל עדיפה אף על השבת, כי הרי פיקוח נפש דוחה שבת 'אם כן נפש אחת מישראל עדיף מן הכל'. תוכן: ביאורים לפרשיות תצוה וכי תשא ולהפטרת פרשת תצוה, כולל ששה קטעים שלמים, נדפסו 'בחתם סופר' על התורה, על פי כתב יד זה שהיה בידי הגרי”נ שטרן (עם שתי הערות בכתב ידו) [1] דף כתוב משני צדדיו. שני טורים בכל עמוד, 143 שורות, הכל בכתב יד קדשו. מצב טוב. כרוך בכריכת עור חדשה נאה ומהודרת. ............................................... כתב יד מטרסדורף לרבינו החת”ס היה לכל שנה פנקס מיוחד בו היה רושם במשך השנה, חידושי תורה כסדר הפרשיות כפי שכותב בתשובה ”האמת אגיד כי תלי”ת ימצא בכלל חי' תורה שלי שאני רגיל לעשות קונטרס מיוחד לכל שנה ושנה ולהעלות מה שחנני ה' מדי שבת בשבתו בעיוני בשעת העברת שמו”ת ובשעת קריאת התורה (שו”ת חת”ס ח”ו סי' ס”א). כתב יד מטרסדורף, נקרא פנקס החידושים על התורה, בו רשם החתם סופר, חידושים על הפרשיות בין השנים תקנ”ט-תקס”ב בעת שכיהן ברבנות במטרסדורף. סימן הזיהוי הניכר לפנקס קדום וייחודי זה, הוא שחידושים אלו רשם החתם סופר, בשני טורים בעמ', לעומת שאר הפנקסים שנכתבו בשורה אחת. מעין המתגבר בין דבריו כותב החתם סופר על ענין הרב והתלמיד: 'וכשאדם מתקן עצמו, הקב”ה מכין לו תלמידים הראויים לקבל, ואז על ידם זוכה הוא להשפיע יותר, כי בזכות תלמידיו יותר מכלם, ואח”כ כשהוא נעשה יותר כמעיין המתגבר, חוזרים התלמידים להיות ראויים לקבל יותר, וחוזר הוא ומשפיע יותר וכן לעולם עד אין קץ' ונאים הדברים למי שאמרם, הוא רבינו הגדול מרן החתם סופר, אשר השלים את עצמו בכל מיני שלמות וכתב 'וכל מגמת חפצי מעודי ללמוד עם אחרים' (ליקוטי מכתבים סימן יט). ואכן זכה 'להשפיע' ולהיות 'כמעיין המתגבר' בהרבצת תורה בתלמידים במשך כשישים שנה והעמיד 'תלמידים ראויים' שמהשפעתו האירו לדורות עולם. סגולת כתב יד החתם סופר ידוע שבני משפחת החת”ס החזיקו את כתבי ידו כסגולה לשמירה ולרפואה (ראה מקורות בחומר המצורף). בנו בעל 'מכתב סופר' העיד שמהר”ם בנט האריך להסתכל בתשובה ששלח אליו החתם סופר ואמר שעצם ההסתכלות בכתב יד החתם סופר מסוגלת ליראת שמיים (הגרי”נ שטרן במבוא לדרשות חת”ס). ............................................... חידושי תורתו בהלכה ואגדה הם מלאים קדושה 'עלינו לשבח לאדון הכל שנתן לנו בדור האחרון את האיש הגדול והקדוש הזה אשר האיר עינינו בתורה וביראת שמים ולולא הוא, כבר היינו ממשמשים כסומים באפילה בגלות החושך הזה וכל דבריו ודרשותיו וחידושי תורתו בהלכה ואגדה הם מלאים קדושה יראת שמים וחסידות ומידות טהורות ונשגבות' (הגאון משאמלוי הי”ד בזכרון למשה עמ' 8). תורת משה על התורה ”אלמלא לא השאיר רבינו החתם סופר זיע”א אחריו ברכה רק החיבור תורת משה על התורה, היה די לראות עוצם גדולתו, כי אם כל חיבוריו הם קודש, ספר תורת משה הוא קודש קדשים” [לשון הגאון רבי מאיר אריק, הובא בהקדמת הגש”פ חתם סופר]. ............................................... רבנו החתם סופר היה נשמת הרמב”ן כידוע, רבים מחידושי ה'חתם סופר' על התורה בנויים ובלולים מדברי הרמב”ן שהם ”יסוד האמונה ושרש הדת” (שו”ת חת”ס חלק ו' סי' ס”א). גם בחידושים שבדף זה, דבק החתם סופר בתורת הרמב”ן ומביא מדבריו. כתב נכד החתם סופר בספר 'חוט המשולש': ”ידוע ומפורסם איך הפליג זקני החתם סופר זצ”ל בכל עת את רבינו הקדוש הרמב”ן ז”ל ופירושו על התורה, וכן ציוה בצוואתו ללמוד תורה עם פירוש רמב”ן כי הוא ראש אמונת אומן. וידוע, כי גם על כן חיבב את הרמב”ן ז”ל כל כך, יען החזיק את עצמו שנשמתו היא נשמת הרמב”ן הקדוש זי”ע”. וכן כתב הגאון רבי שאול בראך בשם רבו המהר”ם שיק, שנשמת רבו החת”ס הייתה נשמת הרמב”ן וחיבב את התלמידים שהיו עוסקים בפירושי הרמב”ן ('שאול בחיר ה'' אות י). כן מובא בהקדמת ספר 'ישמח משה' על הנ”ך בשם ה'ייטב לב', שזקנו בעל 'ישמח משה' החזיק שהחת”ס הוא נשמת הרמב”ן. והריי”צ דושינסקי אמר בשם רבו רבי זעקיל פולאק תלמיד החתם סופר, שלכן חתם החתם סופר: משה הק', ולא הק' משה – להורות שהוא הקטן, אבל יש משה גדול שהוא הרמב”ן (הקדמת 'טוב ירושלים' על הרמב”ן). ובתשובה לאחד שרצה להדפיס רמב”ן עם חידושי רבנו, כתב: ”האמת אגיד כי תלי”ת ימצא בכלל חי' תורה שלי שאני רגיל לעשות קונטרס מיוחד לכל שנה ושנה ולהעלות מה שחנני ה' מדי שבת בשבתו בעיוני בשעת העברת שמו”ת ובשעת קריאת התורה, ובכללם תלקטו אחד הנה ואחד הנה מה שנוגע לרמב”ן ז”ל וצריך ברור ויגיעה לחפשם ולסדרם…” (שו”ת חת”ס חלק ו סי' סא).