בידספיריט | הגהות בכתי”ק החסיד רבי ליב

הגהות בכתי”ק החסיד רבי ליב הכהן כ”ץ מירושלים בן ה'שער אפרים' – על שו”ת שבות יעקב * ספר יסוד - שאלות ותשובות שבות יעקב חלק א', מאת גאון הדור רבי יעקב ריישר, בעל שבות יעקב, חק יעקב ועוד. מספרי היסוד החשובים והמפורסמים ביותר שפורסמו באותו הדור, מאז ועד ימינו נזכר להלכה בספרי הפוסקים לרוב. את הספר העניק המחבר רבי יעקב ריישר להגאון ”החסיד שבכהונה” (כלשון החיד”א) – מהר”ר אריה יהודה ליב הכהן כ”ץ, בן הגאון רבי אפרים הכהן מווילנא בעל 'שער אפרים', ומדפיס ספרו של אביו בתוספת הגהות יסודיות שלו עצמו, הנזכרות בפוסקים (הגהותיו נזכרות גם בשו”ת שבות יעקב שלפנינו ממש, ראו לדוגמא בסוף סי' כה). היה דודו וחברו הקרוב של ה'חכם צבי' נכד ה'שער אפרים', אשר יחדיו קיבלו מלא חפניים תורה וחכמה בעומק העיון מפי ה'שער אפרים' (כפי שמעיד רבי ליב עצמו בהקדמה). גם היעב”ץ שהיה נינו של ה'שער אפרים' מזכיר את רבי ליב במגלת ספר, ומכנהו ”הרב המובהק כמו”ה יהודה ליב ז”ל…”. בשנת תמ”ו עלה רבי ליב לירושלים ושהה בה שנה אחת בה עסק בהכנת ה'שער אפרים' לדפוס, לאחר מכן חזר לאירופה והדפיס בזולצבאך בשנת תמ”ח את ה'שער אפרים'. בהיותו בא”י סיגל לעצמו סגנון כתיבה ספרדי, בנוסף לסגנון האשכנזי - דבר נדיר ביותר בקרב חכמי אשכנז (והוא בדומה למקובל רבי מאיר פאפירש ועוד יחידי סגולה). בשער רשם רבי ליב הקדשה עצמית בכתב ידו, בכתיבה ספרדית: ”מתנה מ”מ [=משלוח מנות] להזכיר מהרב המחבר נר”ו, פה פראג, אדר כי ב”א ע”ת [תע”ג]...”. בשולי הגיליונות כתב רבי ליב שש הגהות בכתי”ק בכתיבה אשכנזית, והגהה שביעית הכתובה חציה בסגנון ספרדי והמשכה בסגנון אשכנזי (!). בהגהה בדף ט' ע”ב מפנה רבי ליב להקדמה שכתב הוא עצמו לשער אפרים ( ”בהקדמתי לספרו הקדוש” ), שם הסביר את דרכי כתיבת השער אפרים, ובכך מתבטלת הערת השבות יעקב באותו הדף על אביו השער אפרים. בהגהה נוספת בדף י ע”ב, מזכיר רבי ליב את מה שכתב חתנו של החכם צבי, רבי אריה ליב אב”ד אמשטרדם (גיסו של היעב”ץ), בסוף שו”ת הרמ”א שהדפיס רבי אריה ליב הנ”ל באמשטרדם בשנת תע”א. מעניין לציין כי בספר שבות יעקב עצמו שלפנינו, בסימן כב, נדפסה שאלה מאת רבי ליב אל המחבר, ותשובת המחבר אליו. המחבר מביא בספריו כמה פעמים חידושים ששמע מרבי ליב, ראה לדוגמא חק יעקב סי' תסא ס”ק יט. הגאון המובהק החסיד רבי ליב הכהן כ”ץ (אחר ת”ח - לפני תצ”ב) - בן זקוניו של הפוסק הנודע רבי אפרים הכהן מווילנא, וקיבל ממנו יחד עם אחיינו רבי צבי אשכנזי החכם צבי (שהיה נכד רבי אפרים). עלה לירושלים בשנת תמ”ו, וקיבל תורה מפי הרב המג”ן רבי משה גלאנטי. נעשה לאחד מראשי הקהילה האשכנזית בירושלים, והוא היה זה שהציע למנות את רבי דוד אופנהיים מניקלשבורג ופראג ל”נשיא ארץ ישראל”. רבי משה זכות כתב עליו בהסכמתו לשער אפרים: ”יפה כח הבן [רבי ליב] מכח האב לתושיה כפליים, כי נחה עליו מעלת אביו פי שנים” בשנת תמ”ח הדפיס את ספרו המפורסם של אביו 'שער אפרים', ועליו הוסיף הקדמה רבת ענין, וכן הוסיף הגהות רבות הנזכרות אצל הפוסקים חתום על החרם הירושלמי כנגד ספיחי השבתאים, יחד עם מחותנו ראש רבני ירושלים רבי אברהם יצחקי. החיד”א משבחו ביותר, ומציין בערכו: ”וראיתי לו הגהות כ”י”. בשער ובכמה דפים מופיעות חתימות הראשון לציון רבי מרדכי יוסף בכ”ר מיוחס (תצ”ח-תקס”ו) בעל 'ברכות המים', בנו של הפרי האדמה, חתנו של מהרי”ט אלגאזי ורעהו של החיד”א. מרבית ההגהות קצוצות בשוליהן. הן נדפסו בקובץ 'מוריה' קסא-קסד, ובסוף המהדורה החדשה של ה'שער אפרים' (אשדוד תש”ע), וכן ב'שבות יעקב' מהדורת זכרון אהרן (י-ם תשפ”ב). תיאור הספר: שו”ת שבות יעקב חלק א', האלי תס”ט [1709]. דפוס ראשון. ספירת דפים: [2], א-יב, טו-פא; יד דף. חסרים דפים יג-יד, דפים ז-ח כרוכים פעמיים. מצב: בכ-20 דפים ישנם חסרונות טקסט גדולים והדבקות. הספר נמכר עקב חשיבות ההגהות, אנא ראו תמונות קודם הגשת הצעה. נקבים בשולי כמה דפים. שאר הדפים במצב טוב. ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 305.