בידספיריט | ”צמאים הם לשתות רק מהמעין

”צמאים הם לשתות רק מהמעין הנצחי” מכתב נורא־הוד על ייסוד הישיבה הראשונה בעולם לאחר השואה!! מחנה הריכוז ברגן־בלזן,   1945 * ”בלב מלא שמחה אנו מודיעים את מעלכ”ת [מעלת כבוד תורתו] כי אחרי קשיים רבים, עלה בידינו שרידים מתלמידי ישיבות פולן לייסד פה במחנה ברגן בלזן [את] בית היוצר לנשמת האומה: ישיבה קדושה”!! מכתב בעל חשיבות היסטורית - מאת ראש ישיבת 'ברגן־בלזן' הצדיק רבי גרשון ליבמן ומאת מזכיר הישיבה רבי יואל מאיר פוטושביץ, בו מספרים על ייסוד הישיבה, ייעודה וקיומה. ישיבת ברגן־בלזן הייתה הישיבה הראשונה בעולם שנוסדה באירופה לאחר השואה, בה נחרבו כל מוסדות התורה. את הישיבה ייסדו רבי גרשון ורבי יואל בחודש אב בערך בשנת תש”ה, עם עשרה בחורים בלבד, כשבידיהם גמרא 'ביצה' בודדת שאת דפיה תלשו וחילקו בין הבחורים! מרבית הבחורים בישיבה היו יתומים מאב או מאם וחלקם משניהם הי”ד, וגדלו בשנות המלחמה ללא רועה, ורבי גרשון קיבצם באהבת אין־קץ וחינכם בדרך ישראל סבא. המכתב שלפנינו נכתב זמן קצר ביותר לאחר הקמת הישיבה: חודש אלול תש”ה [אוגוסט 1945] – פחות מארבעה חודשים מאז שימש המקום כמחנה ריכוז ידוע לשימצה, תחת שלטון הקלגסים הנאצים. וכך מתארים רבי גרשון ורבי יואל במילותיהם האלמותיות במכתבם שלפנינו, את הרקע להקמת הישיבה: ”התלמידים הללו - ילידי פולן רומני' ליטא, מתרכזים מנצולי מחנות ההסגר השונים בגרמני' הארורה אשר נתגדלו בשנות נדודים בלי תורה ודת. והנה על אף הזעזועים הרוחניים והניסיונות הגדולים שהיו לפניהם - מחנות ההסגר בעינוייהם האיומים - לא נפלו הצעירים האלה ברוחם אלא הם נכונים ביתר עוז וגאון להמשיך את מסורת הדורות של למוד התורה ברבים, לתפארת עמנו. צמאים הם לשתות רק מהמעין הנצחי, ועוסקים בתורה ומוסר בשקידה נפלאה”. בהמשך מבקשים רבי גרשון ורבי יואל מהנמען לסייע בעדם ולעורר את גדולי הרבנים למען הענין הקדוש, ”להיטיב את מעמדם של צעירי עמנו הנשברים והנדכאים, ולתת את האפשרות ללמוד כעת במנוחה…”. ומבקשים ספרי לימוד, כגון: גמרות בבא מציעא (30 עותקים), שולחן ערוך, שיטה מקובצת, פני יהושע, וכן ספרי מוסר: חובת הלבבות, מסילת ישרים ושערי תשובה, ואת 'ספר המאמרים' למשגיח רבי ירוחם ממיר. על המכתב חתם ראש הישיבה רבי גרשון ליבמן, ויד ימינו מזכיר הישיבה רבי יואל מאיר פוטושביץ (פאטאשעוויטש). בשולי המכתב רשם רבי גרשון קטע נוסף בן שמונה שורות בכתב ידו וחתימת בו מדגיש כי הענין הוא קריטי ממש, ”פק”נ [פיקוח נפש] ממש בעד הכלל, שהירידה והדעמורעלעזאציע [דמורליזציה] אין לשער, אוי לע[י]נים שכך רואות ואוי לאזנים שכך שומעות”. (קטע זה נכתב בהיפוך צד).  בראש המכתב נוספה פרישת שלום קצרה בכת”י וחתימת רבי שלמה בוימגרטן, מרבני לונדון, אשר עמד בראשות משלחת של ארבעה רבנים מאנגליה למחנות שארית הפליטה. רבות מסופר על גדלות נפשם של ניצולי השואה ומסירות נפשם להחייאת התורה והמצוות. לפנינו מכתב אותנטי ממש מלב מחנה ברגן־בלזן הידוע לשימצה, בו מודיעים, על קול התורה שחזר להישמע בהיכל ישיבה, לראשונה בעולם, באירופה החרבה – – – מחנה ברגן־בלזן, יום ראשון לפרשת נצבים [י”ז אלול תש”ה, 26 לאוגוסט 1945]. חלקו העיקרי הוא בכתב יד המזכיר רבי יואל, חתום בידי רבי גרשון ורבי יואל. בחלקו העליון של העמוד השני, מופיע (בהיפוך) מכתב בן 8 שורות בכתב ידו וחתימתו של רבי גרשון עצמו. מצורף מסמך נוסף על בלאנק רשמי של ישיבת ברגן־בלזן,   על ניהולה והניסיונות להשיג ויזות לאמריקה, בכתיבת וחתימת ר' יואל מאיר פוטושביץ הנ”ל. תש”ו-תש”ז בערך. סה”כ [2] מסמכים. גדלים שונים. מצב כללי טוב, מעט בלאי האופייני למכתבים מהתקופה והאיזור. - - - - - - - - - - - - - המכתב נשלח ללונדון לידי רבי זיידל סמיאטיצקי, מעילויי ישיבת מיר, חתנו של הגאון רבי משה שנייידר ראש ישיבת 'תורת אמת - שניידר'. רבי זיידל סייע רבות לישיבה ולשאר מוסדות התורה שקמו לאחר כן ברחבי גרמניה ופולין. - - - - - - - - - - - - - ראש הישיבה - רבי גרשון ליבמן זצ”ל (תרס”ה-תשנ”ז) - איש פלא בעל תעצומות נפש כבירות, שעוד בהיותו בגטו ווילנא הנצורה הקים ישיבה! במסירות נפש עילאית הצליח לעשות את הבלתי ייאמן - להקים מעצמה של תורה ממש במקום הרשע. גופו אמנם צנום היה, אך רוחו החייתה נפשות רבות וזכה להשיב לבבות נערים זכים אל אביהן שבשמים בכוח מילותיו הנעימות. בהמשך הפריח את שממת יהדות צרפת, ולשם הגיעו אף רבים מיהודי צפון־אפריקה. ישיבת 'ברגן־בלזן' - נוסדה ממש במחנה הריכוז, בתחילה עם עשרה תלמידים, ובתוך כחודש בלבד כמה החזיקה כמאה תלמידים. הרבנים שהגיעו לבקר בישיבה הזילו דמעות של שמחה למראה נפלא זה של נערים שגדלו ללא תורה וללא מורים, חלקם כפרטיזנים ביערות, ההוגים בתורה בדביקות ובמסירות. הישיבה הייתה ”נובהרדוקאית” למהדרין בהליכותיה - שהרי רבי גרשון היה תלמידו של רבי אברהם יפה'ן מנובהרדוק, אולם מרבית תלמידיה היו מבתים חסידיים. לאחר זמן עברה הישיבה לצלסהיים שבמערב גרמניה, וכונתה בשם 'שארית יוסף'. משם היא עברה לצרפת ושם התרחבה למוסדות נוספים שנקראו בשם 'אור יוסף'. - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - ”באותו המקום שהאדמה רוויה דם קדושים לרבבות - צומחת קרן אור ה', והמתמיד מהטיפוס של בית המדרש הישן - ממשיך את משרתו של התמדה ועיון בלימוד תורתנו, כאותם הימים הטובים שלפני ימי הזעם האיומים” (מתוך מכתב אחר של רבי גרשון ליבמן על הישיבה מחודש כסלו תש”ו, כשלושה חודשים לאחר כתיבת המכתב שלפנינו)