בידספיריט | האם מותר לכתחילה לקשור ציצית

האם מותר לכתחילה לקשור ציצית בלילה? – פסקים בכתב יד גאון הגאונים הרוגוצ'ובר – דווינסק תר”ץ [1930] * גלוית דואר ובה שתי תשובות בכתב ידו וחתימתו של הצדיק שכל רז לא אניס ליה וכל התורה הייתה מונחת לו כבכף ידו ממש - רבי יוסף ראזין אב”ד דווינסק, הרוגוטשובר. רבינו נשאל שתי שאלות מעניינות ורלוונטיות: א - האם אפשר לכתחילה לקשור ולהכין את הציצית בלילה (שהרי אין זמן לבישתה בלילה, ואולי יש כאן עניין של תעשה ולא מן העשוי) ב - האם במכתב שאלות הנשלח לרב, מותר לשאול יותר מ-ג' שאלות (שהרי נכתב בהלכות תלמיד חכם, יו”ד סי' רמ”ו סי”ג: ”לא ישאל בענין יותר מג' הלכות”). וע”ז משיב רבינו במכתב שלפנינו, תוך ציון למקורות רבים ברחבי הש”ס והפוסקים, בגאונותו המפורסמת: א - יש קדושה אף בהכנת הציצית בלילה, ואפשר לכתחילה ב - מותר לשאול במכתב יותר מג' שאלות, והאיסור על שאילת יותר מג' שאלות הוא רק בבתי המדרשות. הגאון המופלא רבי יוסף ראזין מדווינסק הנודע בעולם בשם הרוגוצ'ובר (תרי”ח-תרצ”ו) 'אוצר החכמה כאחד מן הראשונים' כפי שהגדירו רבי מאיר שפירא מלובלין, בקיאותו המבהילה וחידושיו החריפים הקנו לו שם עולם בין גדולי הדורות. מכתביו הרבים נדפסו ספרי צפנת פענח על הרמב”ם ושו”ת. מעט על גדולתו העצומה מספר חתנו רבי אבא דוד גולדפיין: ”חותני ע”ה היה מנותק משלושה עניינים - אכילה, שתייה ולינה. הוא לא נטל את ידיו לסעודה אלא בשבתות, ואילו במשך השבוע היה מסתפק במעט ענבים בלבד, כך גם בשתייה, הוא היה שותה מעט ומעולם לא נשכב על מיטתו לישון, הוא היה מתנמנם רק מעט... כל זה כדי לא לבטל אף רגע של תורה חלילה”. נשלח אל בעל התשובות הצדיק רבי שלמה סאבעל מירושלים, אשר הדפיס את התשובות מתוך עצם הכתי”ק שלפנינו בספרו 'שלמת יוסף' סי' ב' (ירושלים תרצ”ו). בספרו זה הדפיס את חלופת מכתביו עם הרוגוצ'ובר. (לגבי הכנת הציצית בלילה - מרבית הפוסקים שעסקו בזה סוברים אף הם כהרוגוצ'ובר דמותר לכתחילה. מעניין לציין שאת אותה השאלה בדיוק שאל הנמען דנן את הגרי”ח זוננפלד, והוא השיב שעדיף לכתחילה לקשור ביום. ראה שלמת חיים סי' לה). דווינסק תר”ץ [1930]. הכל בכת”י הרוגוצ'ובר. גלוית דואר בגודל 10.2X14.9 ס”מ. מצב טוב.