בידספיריט | עמודי גולה (סמ”ק) – עותק

עמודי גולה (סמ”ק) – עותק מפואר עם שוליים רחבים! קאפוסט תק”פ [1820] * פסקי הלכות על מצוות עשה ולא תעשה, כתובים בדרך קצרה ותמציתית מאת רבינו יצחק מקורביל מבעלי התוספות. הספר נחשב כאחד מספרי ההלכה המובהקים והשימושיים ביותר, וכבר בתקופת הראשונים התקבל כספר יסוד. רבינו התשב”ץ כתב בתשובותיו (ח”א סי' נ”א) ”ודברי זה הספר קב ונקי וכדאי לסמוך עליו”. במהדורה זו נדפסו לראשונה ”הגהות חדשות” מאת הגאון רבי יהושע צייטלין, תלמידו של השאגת אריה וממקורבי הגאון מווילנא, שמלבד למדנותו היה גביר אדיר ובעל השפעה רבה, ונתפרסם שמו בישראל בתואר הכבוד ”השר מאושיצא”. נפטר תקפ”ב. עותק מהודר בעל שוליים רחבים במיוחד. השוליים הם רחבים כל כך, שבפינות העליונות של כל הגיליונות עדיין נשתמרו ה”נקבים” המיוחדים שסייעו למלאכת ההדפסה, ומעידים כי עותק זה הוא ממש כפי שיצא מהדפוס, ולא קוצץ מעולם בידי הכורכים! קיימות עדויות עתיקות לפיהן במהלך ההדפסה הוצמדו הגיליונות למכבש באמצעות מסמרים שניקבו את הגיליון, על מנת שלא יזוז במהלך ההדפסה. (ראינו נקבים דומים בספרים בודדים מדפוסי סלאוויטא, זיטאמיר וווילנא.) לא כל העותקים של הספרים הופצו מלכתחילה עם שוליים רחבים, וגם אלו שכן - במרביתם השוליים הרחבים נחתכו עם השנים בידי הכורכים, על מנת שהבעלים לא יצטרך לשלם על כריכה גדולה, ולא ראו עניין בשימור השוליים. נקבים מיוחדים אלו נשתמרו רק במספר מצומצם ביותר של ספרים בעולם כולו, בכל משך תקופת הדפוס העברי! קאפוסט תק”פ [1820], מהדורה ראשונה של ”הגהות חדשות”. ספירת דפים: [4], ב-ו, צג, נא, מ, לט-נח דף. מצב: סתימת נקבים בדפים הראשונים והאחרונים, קרע חסר בפינת השער העליונה עם חסרון תיבות ספורות בגבו. כתמים. כריכת עור חדשה נאה. חתימה עתיקה בשער: ”הק' ישעי'”. ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 215 בהערות. - - - - - - - - הספר נדפס על ידי הצדיק רבי צבי הירש הורוויץ, ב”ר אריה ליבוש אב”ד סטניסלב (הראשון) שהיה נכדו של רבי איציק'ל אב”ד אה”ו. רצ”ה היה חתן בתו של רבי יהושע צייטלין בעל ההגהות. בנו הוא הג”ר אלעזר משה הורוויץ אב”ד פינסק. - - - - - - - - המחבר - רבי יצחק מקורביל - מגדולי בעלי התוספות בסוף האלף החמישי ותחילת האלף השישי. היה חתנו של רבי יחיאל מפאריש וגיסו של ה'מרדכי'. חיבר את ספרו כדי שיהודי הגולה ידעו את שרשי המצוות והלכותיהן, וכתב אגרות בקשה שיעתיקו את הספר בהעתקות רבות ויפיצו אותו בכל תפוצות ישראל. הספר נכתב בשנת 1247 בקירוב, בעקבות אירועים טראגיים שפקדו את יהודי צרפת, מהם: החרמת הספרים בשנת 1240, הוויכוח הפומבי שנערך בין יהודי צרפת ונציגי הנוצרים בו השתתף המחבר, ושריפת התלמוד וספרי הקודש בשנת 1242 ובשנת 1244 (ראה, ש. שוורצפוקס, יהודי צרפת בימי הביניים. עמ' 211-218). עקב המחסור העצום שנוצר בספרי הלכה בעקבות המאורעות הנ”ל, כתב המחבר את ספרו, וחילקו לשבעה עמודים, כדי שילמדו בכל תפוצות הגולה 'עמוד' אחד בכל אחד מימות השבוע, ולכן נקרא על ידו 'עמודי גולה'.