בידספיריט | אגרת ארחות עולם, עם הציורים

אגרת ארחות עולם, עם הציורים - החיבור העברי הראשון עם תיאור של יבשת אמריקה! – פראג, תקנ”ג [1793] * תיאור קוסמוגרפי של העולם בדגש על התגליות החדשות עם גילוי יבשת אמריקה, אפריקה שמדרום לסהרה, יהדות אתיופיה ומציאת עשרת השבטים האבודים, מאת רבי אברהם פריצול. שם המו”ל הוסתר חלקית, ובסיום הקדמתו נדפס רק: ”י***** ל*** מפראג איש מבית לוי” - הוא רבי ישראל לנדא בן ה'נודע ביהודה' אב”ד פראג. הנו”ב הסכים להדפסת הספר, כפי שכותבים דייני פראג בהסכמתם. אגרת ארחות עולם הוא הספר העברי הראשון העוסק בגילוי אמריקה! פרק כ”ט בספר הוקדש כולו לתיאור ”עולם חדש הנמצא, וזה אמעריקא הנתגלה על ידי קאלומבוס” (דף נג, א), ועוסק בגלוי הארץ החדשה, עם תיאור מסעותיהם של מגלי הארצות החדשות להודו ולאמריקה, ומתאר בתיאור חי את את מהות התושבים היושבים בה. הספר נדפס לראשונה בויניציאה שמ”ז, כאן הוא נדפס עם הוספה חדשה בשם 'מגיד חדשות' ובה תיאוריו של נוסע ממדינות רבות, בתוספת הערות מאת החכם רנ”ה וויזל. כמו כן, למהדורה זו נלוו שלשה איורים מרהיבים עשויים תחריטי נחושת, מאת האמן Anton Balzer. בציור אחד נראים בעלי חיים עולים אל התיבה, מצויירת בצורת כדור הארץ (!), בציור שני נראית ספינה באמצע הים לצד לוויתן גדול, ובציור השלישי נראה צוללן היורד לשלות פנינים ממעמקי הים! בסוף הספר צירף המו”ל את 'אגרת תימן' המפורסמת של הרמב”ם ואת ספר 'יסוד מורא' להאבן עזרא. המחבר רבי אברהם פאריצול (רי”א בערך – ר”צ בערך) נולד באביניון שבדרום צרפת, היגר לאיטליה וישב מרבית חייו בפיררה, היה חכם גדול ומלומד. חיבר מספר חיבורים, אולם נודע בעיקר על שם חיבורו הנוכחי אותו כתב בשנת רפ”ה. פראג תקנ”ג [1793]. ספירת דפים: [8], צו, [2] דף. גודל: 17.4 ס”מ. מצב: טוב, שיקומים קלים בשער ובשני דפים נוספים. כריכה חדשה. תיקון מקורי בכתב יד בעמוד השני של דפי המנויים, ובו הוספת תואר ”מו”ה” לרבי משה פישלס. תיקון זה נמצא בחלק מהעותקים שבדקנו. חתימה בשער והערה חתומה בכתב ידו של רבי פרץ פרלס אב”ד מינכן (תקצ”ו-תרנ”ד), בנו של תלמיד החת”ס רבי ברוך אשר פרלס. מקור: אוסף וויליאם גרוס, תל־אביב. - - - - - הסכמת חכמי פראג לספר: בהסכמתם המעניינת לספר כותבים רבני פראג כי הוא מיועד גם עבור הלומדי תורה: ”בעת שהמה בטלין ממלאכתן - מלאכת מחשבת דאורייתא, ימצאו מרגוע בהני מילי מעלייתא”. בסופה מציינים כי הסכמתם היא בתמיכת ה'נודע ביהודה', אביו של המו”ל. בסוף הספר רשימת מנויים גדולה מפראג, בה ניתן למנות בין היתר את רבי שמואל לנדא (בן הנו”ב ולימים אב”ד העיר), רבי אלעזר פלקלש ורבי מיכאל בכרך (החתומים על ההסכמה), רבי בצלאל רנשבורג ועוד.