בידספיריט | ספר יסוד: שו”ע אורח חיים

ספר יסוד: שו”ע אורח חיים עם אליה רבה, דפוס ראשון – טופס נדיר – זולצבאך תקי”ז [1757] * שולחן ערוך חלק אורח חיים, וסביבו ה'אליה רבה', והוא פירוש יסודי להלכה ולמעשה. מאת הגאון רבי אליה שפירא דרשן וראש ישיבה בפראג המעטירה, ”גדול האחרונים” כלשונו של ה'דברי חיים' מצאנז (שו”ת או”ח ח”ב סימן י”ב). המחבר היה בקי באופן מיוחד וכל רז לא אניס ליה, והחיד”א כותב עליו במקום אחד: ”וכבר נודע דהרב אליה רבה ז”ל חופש כל חדרי ספרן של צדיקים” (מחזיק ברכה יו”ד סימן י”א אות א). מהדורה ראשונה של אחד מספרי ההלכה היסודיים ביותר בעניני אורח חיים. במקומות רבים נוטים האחרונים לפסוק כהאליה רבה אף נגד הט”ז והמגן אברהם. ה'משנה ברורה' מביאו פעמים רבות, ואף החיד”א מביאו מאות פעמים! עותק נדיר, כולל דף הפירסום ל'אליה רבה' חלק יורה דעה שנשרף (ראה הרחבה), החסר בעותקים רבים. שער מפואר, מצויר כולו עם דמויות של משה ואהרן במרכז, עקידת יצחק, ברכת יצחק ליעקב ועשו, חלום יעקב, המלך דוד ושלמה בנו, עם מוטיבים אמנותיים רבים – אחד מהשערים המהודרים מדפוסי אשכנז. הגאון רבי אליה שפירא (ת”כ-תע”ב) – מגדולי רבותינו האחרונים, גיסו של בעל 'שבות יעקב'. תלמיד אביו רבי זאב וואלף ראב”ד פראג וסבו רבי אהרן שמעון מפראג, ואת שניהם מזכיר רבות בחידושיו. היה ”בקי בכל ים התלמוד ובפוסקים ראשונים ואחרונים ושו”ת” (בהקדמה), והחיד”א כותב עליו ועל הש”ך: ”אשר הרגיל בדברי קדשם הכר יכיר דכל רז לא אניס להו וכל ספרי דבי רב נסקרין לפניהם” (מחזיק ברכה או”ת רצ”ז אות ה'). את הספר חיבר קודם שנדפסו שני המגינים (מגן דוד - ט”ז, ומגן אברהם), ולאחר שנדפסו עבר שוב על כל ספרו, ובכל מקום שמצא שכיוון לדבריהם - כתב את הדברים בשמם (עדות תלמיד המחבר בהקדמה). זולצבאך תקי”ז [1757], מהדורה ראשונה. ספירת דפים: [2], ריח, [1] דף. גודל: 33.8 ס”מ. מצב טוב, בדף אחד חסרון של מספר תיבות (נראה כי מקור חסרון הנייר הוא עוד מלפני ההדפסה). חלק מהגיליונות עשויים נייר שחום מעט. מעט נקבים. קרעים והדבקות בשער ובשלושה דפים נוספים. כריכה ישנה, השדרה מנותקת חלקית. בשער חתימת רבי זאב יצחק הלוי דיננער. ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 173. - - - - - - - - - - - - - עותק נדיר, כולל דף הפירסום ל'אליה רבה' על יו”ד: המחבר התעסק כל ימיו בעיקר בחלק יורה דעה, ורצה להדפיסו ראשון ”כי לא הניח שום סדק ובדק אשר לא תיקן”. המו”ל כבר החל להדפיס את חלק יו”ד, אולם כתב היד היחיד של המחבר נשרף בפראג בשנת תקי”ד, ועל כן עבר המו”ל להדפיס את חלק או”ח. המו”ל כותב בהקדמתו כי הוא מצרף ”דוגמא” של דף אחד מחלק יו”ד עם הפירוש, על מנת שיוכלו הלומדים להבין ממנו את גודל עיונו של המחבר בחלק זה. באשר הלומדים לא יכלו ללמוד בדף זה לבדו, הוא נחסר במהלך הדורות ממרבית העותקים, ואף אינו בעותק הסרוק בספריה הלאומית.