בידספיריט |  ”ולפחות בחודש אלול ילמוד ספר

 ”ולפחות בחודש אלול ילמוד ספר חובת הלבבות החל וגמור”: ספר חובת הלבבות, דפוס בומברג - ונציה ש”ח [1548]  * ספר יסוד בתורת המוסר. ספר חובת הלבבות מהרב הגדול החסיד רבינו בחיי הדיין, חובר בלשון ערבי ותורגם ללשון הקודש על ידי רבי יהודה אבן תבון. ספר חובת הלבבות הינו ספר המוסר הקדום והיסודי ביותר , גדולי הדורות וצדיקי החסידות הרבו לשבח ולפאר את הספר ואף קבעו בו לימוד יומי. ה'חתם סופר' היה קורא קטע מספר חובת הלבבות בפתיחת כל שיעור. באופן מיוחד נהגו ללמוד בספר מוסר זה בחודש אלול. וז”ל הגאון רבי חיים פאלאג'י בספרו מועד לכל חי (סי' י”א אות י”ג): ”כתב בספר אור הישר [להמקובל רבי מאיר פאפירש] תקרא בכל יום קריאה אחת מספר חובת הלבבות, עכ”ל, ולפחות בחודש אלול ילמוד ספר חובת הלבבות החל וגמור”. והעיד ה'הויז בחור' של הרה”ק רבי יואל מסאטמר, שבחודש אלול בעת האוכל היה לומד בשער התשובה שבספר 'חובת הלבבות' והיו עיניו זולגות דמעות (קובץ גינת ורדים, תשרי תשע”ב עמ' ע”ב). שער השביעי בספר חובת הלבבות הוא 'שער התשובה', ובו התבאר בארוכה מהות ועיקרי יסודות התשובה. כן נתפרסם מאוד השער הרביעי והוא 'שער הביטחון', ובשנים האחרונות הוא נדפס פעמים רבות כקונטרס בפני עצמו. זו המהדורה השניה של הספר, הראשונה נדפסה בתקופת האינקונבולה: נאפולי ר”נ, ואינה ניתנת להשגה. למיטב ידיעתנו המהדורה הראשונה בשלימותה - לא הופיעה מעולם במכירות פומביות. ויניציאה ש”ח [1548], דפוס דניאל בומבירגי. ספירת דפים: פח דף. גודל: 18.5 ס”מ. הטקסט בשער נדפס בחלקו העליון. החלק התחתון (החלק) חסר, והושלם במילוי נייר. מצב: השער ועמוד נוסף כהים משאר דפי הספר. מעט כתמים. מצב טוב. כריכת קלף עתיקה. ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 458. ............................. בימים אלו ימי חשבון יעשה כל אחד גדרים וגדר של קיימא שלא יעבור, כי הכל תלוי בגדר, וראשון לכל הגדרים הוא לימוד תורה ובפרט שיעור שעה או חצי שעה ספרי מוסר בכל יום הוא סם חיים (יערות דבש, דרוש לחדש אלול, ח”ב דרוש א'). ............................. ”הפליגו הקדמונים מחיבור הקדוש והנורא הזה שכל ההוגה בו מחזה שד-י יחזה. ומבואר בספר מגיד מישרים (פרשת בהר) שאמר המלאך המגיד להרב 'בית יוסף' שילמוד בכל יום קריאה אחת בספר חובות הלבבות להכניע היצר הרע ולהשפילו מתוקפו, והחסיד בעל ראשית חכמה לא זזה ידו ממנו בכל הספר, וכן בספר הישר לר”ת ובשל”ה וזולתם יחזה” (בהקדמת בעל הפירוש הנודע 'מרפא לנפש')