בידספיריט | מרגלית נפלאה ויקרת מציאות! –

מרגלית נפלאה ויקרת מציאות! – ”סידור הראב”ן” שהדפיס רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי! – אוסטרהא, תקפ”ז [1827] בערך * סידור יחיד במינו בן שני חלקים: לימות השנה, שבתות ומועדים, עם פירושים וביאורים, כמנהג אשכנז, ובו נדפסו לראשונה פירושי הראב”ן - רבי אליעזר בן נתן, מגדולי רבותינו הראשונים באשכנז. סידור חשוב במיוחד ויקר המציאות, שערך והביא לדפוס הגאון הנודע בשער בת רבים - רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי!! בראש הסידור מופיעה הסכמתו, בה כותב: ”אמר אפרים… מידי היתה זאת לדפוס סידור זה עם פירוש ראב”ן”. בהמשך מבקש שלא להדפיס את הסידור בלא קבלת רשות ממנו, כנהוג. גם הגאון החסיד רבי שמריה מהרימלוב תלמיד רא”ז מרגליות מזכיר בחיבורו 'עיון תפלה' את ה”סידור הנדפס עם פי' ראב”ן ז”ל שהדפיסו מורי ז”ל באוסטרהא...”. הראב”ן נחשב לראשון מפרשי הפיוטים באשכנז (ראה א”א אורבך, 'ערוגת הבשם', עמ' [24]), ופירושו נועד הן להמון העם למען יבינו את התפילות, והן לחכמים ומביני מדע למען ”ימצאו את המרגליות” הגנוזות בהן. הפירוש נדפס כאן לראשונה מתוך כתב יד עתיק על קלף משנת ה'ל”ח ליצירה, אשר היה בגנזי רא”ז מרגליות (ולאחר שנים התגלגל לגנזי המהרי”ד מבעלזא). רא”ז מרגליות מזכיר את כתה”י כמה פעמים בכתביו והשתוקק להוציאו לאור עולם, ואכן זכה להדפיסו בערוב ימיו - והוא הסידור שלפנינו. בדפים יא-יח נדפס קונטרס 'בית תפלה' ובו התעוררות לתפילה בכוונת הלב, שחיבר רבי אפרים זלמן מרגליות עצמו. בתוכו מביא חידוש נפלא ששמע בעצמו בימי חורפו מה'מאור עינים' מטשרנוביל! לאורך הסידור נלוו פירושים ודינים וליקוטים - ולא נודע שם מחברם. מתקבל על הדעת להניח כי גם הם נערכו בידי רבי אפרים זלמן מרגליות, אשר מזכירם בהסכמתו: ”וגם ימצא האדם עונג לנפשו בקראו ליקוטים הנמצאים כאן… וכל הדינים הנצרכים של השנה… כולם דברי אלוקים חיים” (כך משער הביבליוגרף המומחה יצחק יודלוב, ראה חומר מצורף). סידור נדיר במיוחד!! בכל העולם כולו ידועים רק עותקים בודדים - כולם שמורים בספריות יוקרתיות ונחשבות. הביבליוגרף י' יודלוב כותב ב'עלי ספר' (ג' עמ' 131) כי ידועים לו רק ארבעה עותקים מהסידור! כיום ידועים עוד כמה עותקים ספורים, המצויים בספריית הרה”ח ר' זלמן לייב פרקש הי”ו (ניו-יורק) אוסטרהא, [תקפ”ז 1827] בערך. התאריך משוער על פי לוח המולדות (בדף קנד), המכיל את השנים תקפ”ח-תקצ”א. פורמט קטן: 15.8 ס”מ. ספירת דפים: חלק א': ט, יא-לב, [1] לג-לו, לו-פז, צב-צה, ק-קמג, [2], קנב-קסא, קסד-קסה, קסה-קצ דף. חלק ב': [1], ג-יד, יג-ע, [2], כג-ל, [2], פא-פח, [1], פט-צז, צו-צז, קכט-קנד דף. מצב: טוב, שיקומים קלים בחלק מהדפים, השלמת נייר בשולי השער. סימני שימוש אופייניים, כתמים בתחתית הדפים. מספר כותרות קצוצות. כריכת עור חדשה מפוארת. מצורף חומר מחקרי על הסידור. ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ על מנהג אשכנז וספרד: לפי התכנון המקורי, הסידור נועד להופיע בשתי מהדורות נפרדות – אחת על פי מנהג אשכנז והשנייה לפי מנהג ספרד. הדבר נכתב במפורש בשני השערים שנדפסו בכל מהדורה, ואף בסימונים שבתחתית הקונטרסים: ”מ”א” למנהג אשכנז ו”מ”ס” לספרד. ואולם, ממצא מעניין עולה מן הבדיקה שערכנו: למרות הכוונה להפרדה ברורה בין שני המנהגים, נראה כי בפועל לא הקפידו להבחין בין שתי המהדורות, בעת הרכבת הכרכים: ניתן למצוא באותו כרך קונטרסים ממנהג אשכנז לצד קונטרסים ממנהג ספרד! בדקנו כמעט את כל העותקים הידועים בעולם, ובכולם – לרבות העותק שלפנינו – חזר הדפוס הזה על עצמו: שילוב מסורג של קונטרסים משתי המהדורות. (תודה מיוחדת להרה”ח ר' זלמן ליב פרקש על סיועו הרב בזה). ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ”יזכירני בתפלתו משה בן ריזל” - כך ביקש הגה”ק בעל 'חתם סופר' - מהגאון רבי אפרים זלמן מרגליות (תקכ”א-תקפ”ח) – שהיה מגדולי האחרונים. בעל בית אפרים, מטה אפרים, יד אפרים, שער אפרים ראש אפרים ועוד, תורה וגדולה התאחדו על שלחנו ולכן לא קבל על עצמו מעולם רבנות, והיה לפוסק מפורסם בדורו ומשיב תשובות בהלכה. בהספדו אמר החתם סופר ”היה גדול עולם, אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ושמעתתיה מבדרן ובכל יום שמועותיו בבתי מדרשנו מחיבוריו שחיבר”, ובכל מקום הזכירו בהערצה מופלגת כמו: 'נזר ישראל ותפארתו', 'פאר הדור', 'נזר הזמן', 'גאון ישראל', 'גדול וצדיק מפורסם וגם יצא לו שם בעמים בעשרו וכבודו'. רבינו אליעזר בר נתן, הראב”ן (נפטר: ד'תתק”ל) - מראשי אדירי התורה בתקופת הראשונים, ומראשוני בעלי התוספות. עמד בקשר עם הגאון רבי מאיר בר שמואל (חתנו של רש”י) ועם בניו רשב”ם ורבינו תם. אחד מחתניו הוא רבינו יואל הלוי מבונא, מבעלי התוספות, אביו של הראבי”ה. נודע בספרו 'אבן העזר', המכונה בפשטות: ”ראב”ן”.