בידספיריט | חשוב ביותר!! – פנקס מנהגים

חשוב ביותר!! – פנקס מנהגים ושו”ת בכתב ידו של רבי יצחק הכהן רפפורט ה'בתי כהונה', גדול חכמי ירושלים ואזמיר – [סביבות ת”צ 1730 ואילך] * כתב יד בן למעלה מ-[90] עמודים בכתב ידו של הרב המופלא, ”חד בדרא”, הראשון לציון רבינו יצחק הכהן ראפפורט אב”ד אזמיר עשרות שנים, ובערוב ימיו גדול הפוסקים בארץ ישראל. כתב היד מכיל שו”ת להלכה ומנהגי קהילת אזמיר, בדיני ממונות ואישות ועוד. דברי תורתו של רבינו זכו להערכה עצומה, ובכל פעם שגדולי הדורות הסמוכים מביאים מספריו או תלמידיו שמביאים את אשר שמעו ”מפה קדוש” - כמעט ואין שבח שאין מכתירים לראשו. חלק מהתשובות שלפנינו הדפיס רבינו בספרו המפורסם 'בתי כהונה', מהן בחלק א' (אזמיר תצ”ו) ומהן בחלק ב' (שאלוניקי תקי”ד). לעיתים יש תוספות ושינויים מהנדפס! לאחר זמן התגלגל כתב היד לידי הגאון רבי חיים מודעי שהיה בעצמו אב”ד אזמיר במשך שנים רבות, והוא הותיר ע”ג כתה”י שלוש הגהות בכתב ידו, פותחות ”חיים מדבר” או ”א”ח [-אמר חיים]”. בהגהה אחת מעיר ר”ח מודעי על דברי רבינו, ומסיים: ”...והוצרכתי לזה לבעבור כי לא פורש בדברי הרב הכהן הגדול עליון למעלה ז”ל” ראינו הגהות בכתב ידו של רבי חיים מודעי על ספר אחר שבהן מזכיר את ספר ”זכרונות מהרי”ך כת”י [-מורנו הרב רבי יצחק הכהן כתב יד]” - כפי הנראה כוונתו לפנקס שלפנינו. חלק ממנהגי אזמיר המופיעים בכתה”י שלפנינו נדפסו על ידי רבי נתן עמרם בכמה מקומות בספרו ''קנין הגוף' ח”ב (ליוורנו תרכ”ח), ובראש קטע אחד הוא מקדים: ”אמר המאסף… ראה זה מצאתי מכתידה”ק לאחד קדוש זצוק”ל שהביא מנהגי אזמיר לענין גביית כתובה”. ייתכן וישנם מספר תשובות וקטעים שלא נדפסו (חלק קטן לא מצאנו לע”ע שנדפס). על זמן כתיבת כתה”י: כתב היד התחיל להיכתב בסביבות שנת ת”צ, ומכאן והלאה. בדף לז ע”א מופיעה העתקת צוואה משנת ת”צ. בדף טו ע”ב כותב: ”עיין בספרי בתי כהונה סי' ג'”, ובתי כהונה ח”א נדפס בשנת תצ”ו. בדף נג ע”ב כותב תוספת לתשובתו שנדפסה בספר 'זרע אברהם' (סימן ט), והוא נדפס בשנת תצ”ג. ”מופת דורינו, עמודא דנהורא, גדול הדור, סבא דמשפטים, מר קשישא” – אלו מקצת התארים שמשבח החיד”א את רבו המובהק – רבי יצחק הכהן ה'בתי כהונה' (תל”ט-תקט”ו). נולד בירושלים לאביו רבי יהודה, שעלה לא”י מלובלין הפולנית. סבו הוא הגאון רבי דוד הכהן בעל 'דעת קדושים' שעלה אף הוא לאר”י והיה דיין בביה”ד של הרב המג”ן רבי משה גלאנטי. היה תלמיד מובהק לבעל 'פרי חדש', ולרבי אברהם יצחקי שאהבו אהבת נפש כבן ואח (כפי שכותב בשו”ת זרע אברהם ריש שאלה ה). בשנת תע”ד עבר באזמיר ונתמנה לאב”ד וראש ישיבה שם במשך 35 שנים, ומשם השיב תשובות לכל סביבותיו. בערוב ימיו, בשנת תק”ט - חזר לירושלים והיה לגדול רבניה: נתמנה לאב”ד הראשי ול'ראשון לציון', והיה הרב האשכנזי היחיד ששימש במשרה רמה ונישאה זו. נודע ביותר בסדרת ספריו 'בתי כהונה' ב' כרכים - ”ספרו הנכבד והנורא אשר האירה הארץ מכבודו” (כלשון בעל 'פרי הארץ'), ובפרט בהלכות גיטין שעסק בהן רבות וכמעט אין למצוא חכם ספרדי שאינו מזכירו בענין זה. מצויים עשרות כתבי יד ובהם העתקות של סדרי הגיטין שתיקן. גידל תלמידים רבים, הבולט שבהם הוא מרן החיד”א שמזכירו בספריו בשבחים מופלגים, ואף היה זה שכתב את 'כתב הרבנות' למינויו כאב”ד ירושלים. הגאון רבי חיים מודעי (ת”פ לערך-תקנ”ד) מגדולי חכמי הספרדים בדורו, נולד בצפת , יצא כשד”ר צפת והתיישב בקושטא, בדרך שליחותו עבר בפראג והיה אצל ה'נודע ביהודה' כפי שמספר בתשובותיו (נובי”ק סי' פ”ח) ”נשאלתי מהרב הגאון החכם השלם והכולל מוהר”ר חיים מודעי נ”י חד מחכמי קונשטאנדינא רבתי מדי עברו עלינו בשליחות מצוה לכונן את ק”ק צפת תוב”ב”. כמו כן היה בידידות רבה עם החיד”א והיו מריצים אגרות זה לזה כפי שמספר החיד”א בתשובותיו (חיים שאל ח”ב סי' כ”א). משנת תקל”ה כהן כרבה של אזמיר, בסוף ימיו חזר לצפת ובה נפטר. תשובותיו נדפסו בספר חיים לעולם, ב' חלקים (אזמיר תרל”ט-תרמ”ה) טיב גיטין (ירושלים תרל”ה) וכן חידושים ותשובות בספרי חכמי דורו. [אזמיר, סביבות ת”צ 1730 ואילך]. כ-[90] עמודים בערך בכתב ידו של רבינו ה'בתי כהונה' (מספר קטעים נכתבו בידי כותבים אחרים), עם שלוש הגהות חתומות בכת”י רבי חיים מודעי. גודל: 20.2 ס”מ. מצב: חלק מהדפים מנותקים עם בלאי בשוליים, מעט נקבים. מלבד זה - מצב טוב. כריכת עור מקורית, בלויה ומנותקת.