בידספיריט | ”אך לא אדע אם יש

”אך לא אדע אם יש שם ספרדים פירענקין, כי בין אחינו האשכנזים לא אוכל לגור”! – מכתב מרתק מה'שדי חמד' על רצונו לעלות לארץ ישראל * אגרת היסטורית בחתימת יד קדשו של הגאון המופלא ומופלג רבי חיים חזקיהו מדיני בעל 'שדי חמד', מגדולי חכמי עדות המזרח, אשר כל התורה כולה פרוסה היתה בפניו כבכף ידו. במכתב שלפנינו מספר ה'שדי חמד' על רצונו לעלות לארץ ישראל ”ולהתבודד ביני לבין קוני” בלא להתפרנס מן הציבור, והוא מתייעץ עם הנמען - הוא המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי אב”ד יפו - האם יפו העיר תתאים לו לפי טבעו. וכך כותב ה'שדי חמד': ”וכמדומה לי שבעיהק”ו [שבעיר הקודש] יפו שאנשים בה מעט - אוכל להשיג מבוקשי זאת, אך לא אדע אם יש בה ספרדים פירענקין” , ומוסיף בסוגריים: ”כי בין אחינו האשכנזים לא אוכל לגור מפני זרות השפה”... ה'שדי חמד' אכן עלה לארץ ישראל כחודשיים בלבד לאחר כתיבת המכתב שלפנינו, וסמוך לעלייתו ביקר ביפו ונתרשם עמוקות מן האחדות השוררת בין העדות בעיר וכמעט נתיישב בה, אך למעשה נתיישב בירושלים, ולאחר פחות משנתיים עבר לחברון עיר האבות ובה נפטר בשנת תרס”ה. בהמשך המכתב מתייעץ ה'שדי חמד' עם רנ”ה הלוי על דברים נוספים הקשורים לנסיעה, וביניהם העברת ספרייתו החשובה לארץ ישראל. בסיום המכתב חותם רבינו בעצם כתי”ק: ”הצעיר חיים חזקיאו מדיני, המכונה חח”מ הי”ו” מכתב היסטורי מעניין מאוד, הכתוב בלשון מיוחדת וישירה, כדרכו של ה'שדי חמד'. הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני (תקצ”ג-תרס”ה) מגדולי המחברים הספרדים ומגדולי הבקיאים בספרות התורנית, שם עולם הקנה לו ספרו הענק 'שדי חמד' שהוא כעין אנציקלופדיה תלמודית. ה'שדי חמד' היה כה נערץ בקרב היהודים הספרדים והאשכנזים כאחד, עד כדי כך שבזמן סמוך לכתיבת המכתב שלפנינו, עת נודע כי בחפצו של ה'שדי חמד' לעזוב את קרסו-בזאר, הציעה לו קהילת ווארשא הפולנית שישמש שם כרב הקהילה!! (המליץ, א' סיון תרנ”ט, עמ' 3) המכתב נדפס בקובץ 'צפונות' גיליון ו', עמ' סא-סב. [קרסו-בזאר], ניסן תרנ”ט [1899]. חתי”ק ה'שדי חמד', בסיום שני עמודים בכתיבת סופר בכתב רש”י (ראה על זה להלן). גודל: 13.5X20.3 ס”מ. מצב טוב, קרעים קלים בשוליים. - - - - - - - - - - - - בימים עברו, הביטוי ”פרענקים” היה ביטוי נייטרלי ששימש את היהודים האשכנזים על מנת לתאר בפשטות יהודים שהם ממוצא מזרחי, ואת הכתב המזרחי כינו רבים מהאשכנזים בכינוי ”כתב פרענקיש”. אף הספרדים עצמם (כדוגמת ה'שדי חמד' במכתבו שלפנינו) כאשר כתבו ליהודי אשכנזי על יהודי ספרדי, השתמשו אף הם בביטוי ”פרענק”. ניתן למצוא בספרות הרבנית האשכנזית ובכתבים שונים עוד משנות הת”ק את הביטוי הזה, מתוך כבוד רב, כיאה וכראוי לגאוני וחכמי יהדות ספרד המעטירה. - - - - - - - - - - - - - על קשרי ה'שדי חמד' עם רבני האשכנזים: ה'שדי חמד' היה יליד ירושלים, בצעירותו למד בקושטא, ולאחר מכן שימש למעלה מ-35 שנים בקהילת קרסו-בזאר, המצויה בחצי האי קרים. בהיותו בחצי האי קרים נתפרסם במיוחד בקרב רבני אירופה האשכנזים וזכה מהם להערכה עצומה ומופלגת שכמעט ואין למצוא כמותה, והיה מקבל מהם איגרות לרבבות: שאלות בהלכה, בקשות לקבלת סמיכה לרבנות, בקשות לעזרה ועוד ועוד. ה'שדי חמד' כמעט ולא ידע לקרוא ולכתוב בסגנון הכתיבה האשכנזי, ועל כן במכתביו הוא מפציר כל העת באשכנזים שישלחו לו את המכתבים כשהם כתובים בכתב רש”י. אף לו עצמו היה סופר אשכנזי מיוחד, בשם רבי אשר קאופמן, אשר היה כותב את מכתביו בכתב רש”י עבור האשכנזים, המורגלים בכתיבת רש”י (ואולי הוא הסופר שכתב את המכתב שלפנינו).