בידספיריט | מכתב מרבני הועד הרוחני שע”י

מכתב מרבני הועד הרוחני שע”י ועד הכללי לעדת הבוכארים ירושלים. תש”א 1941 המכתב על מסמך רשמי של ועד הכללי לחברת עדת היהודים הבוכארים ירושלים. חתומים עליה שלוש רבנים חשובים: רבי משה יצחקוף - רב בבוכארה ועלה לירושלים והיה לרבה הראשי של יהדות בוכרה בישראל. רבי יאודה ארי חיימוף - רבה של העדה הבוכרית בירושלים.  רבי חזקיא קטנוף הרב משה הכהן יצחקוף (ה'תרכ”ה, 1865 - כ”ה באייר ה'תש”ג, 1943) היה רבה הראשי של יהדות בוכרה בישראל, רבה של שכונת הבוכרים בירושלים וראש ישיבת ”מדרש שלמה - צופיוף”. נולד בט”ז בניסן ה'תרכ”ה (1865) בעיר בוכרה, לרב יצחק הכהן ולמרת רחל תילאיוף. בצעירותו עמד בראשו של בית המדרש המרכזי בבוכרה, וכן ניהל ועדי תורה שונים במרכז אסיה. בתחילת שנות השמונים של המאה ה-19, נישא לאשה את מרת באנו. מבין הילדים שנולדו לשניהם, נותרו רק הבן הגדול הרב אברהם חיים, והבן הצעיר הרב מנחם ציון. לאחר מספר שנים התאלמן, כשאשתו נפטרה בשנות הארבעים המוקדמות לחייה. בשנת 1913 עלה לארץ ישראל, ובמהלך ביקורו בירושלים נישא ליפה בת הרב ברוך גאולה. בתום מסע בן שנה שערך בישראל, שב עם אשתו החדשה לבוכרה. כוונתו הייתה לחזור ולהתארגן לקראת עזיבה לצמיתות לארץ ישראל בהקדם, אך מאורעות מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 עיכבו את התוכנית. בינתיים, בשנים אלו נולדו לזוג ילדיהם יוסף וקציעה. בשנת 1922 עלה עם משפחתו בשנית לארץ ישראל והשתקע בירושלים. עם התיישבותו בירושלים נמנה עם ראשי ומנהיגי הקהילה הבוכרית בירושלים, וכיהן כראש ישיבת ”מדרש שלמה - צופיוף”. בתקופה זו צורף הרב לכהן בוועד הכללי של הקהילה הבוכרית. עסק בכלל ענייני השכונה ובייחוד בעניינים הרוחניים, מתוקף חברותו ב”וועד הרוחני” של הקהילה, שתפקידו היה לדאוג לפעילות בתי הכנסת, שמירת השבת, כשרות הבשר ופיקוח המידות והמשקולות בשוק, העמדת ממונים על הפרשת תרומות ומעשרות מן הנמכר בשוק, הקמת ישיבות, פיקוח על נכסי ההקדש בשכונה ועוד. בנוסף פעל הוועד גם בטיפול בצרכי השכונה כדאגה למים לתושבים, בתחזוקת הדרכים ובסלילת דרכים חדשות, בהפעלת שירותי בריאות, בהצבת שומרים בשכונה, בהקמת שוק גדול ששימש מרכז כלכלי לתושבי השכונה ועוד. רבה הראשי של עדת הבוכרים בישראל, ורבה של שכונת הבוכרים בשנת 1939 מונה לשמש כרבה הראשי של עדת הבוכרים בארץ ישראל וכרבה של שכונת הבוכרים. בתקופת זו שמר על קשרים טובים עם הרבנים הראשיים, רבני ירושלים, רבני עדות, ראשי היישוב בארץ ישראל מחד וגם עם הבריטים, אשר שלטו אז בארץ ישראל, מאידך. מדי שנה בחג הסוכות, היו עולים לרגל לסוכתו, וביניהם נמנו הרבנים הראשיים, רבני ירושלים, הנציב העליון והמושל הבריטי אדוארד קית'-רוץ'. רבי יאודא ארי חייימוף : רבה של העדה הבוכרית בירושלים. למד בפורת יוסף. דיין ור”מ במגדל דוד. חכם חזקיה קטנוף נולד בעיר אנדיג'אן שבמדינת אוזבקיסטאן. שם למד תורה וסחר זהב. בעסקיו הייתה ברכה, והיה לאיש אמיד, התומך בעניי העיר.בשנת תרע”ד (1924) הוקמה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית. בשל עליית המשטר הקומוניסטי והקושי להמשיך בחיי היהדות וקיום התורה, החליט חכם חזקיה קטנוף לעלות לארץ ישראל. בשנת תרצ”ג (1933), לאחר הכנה רבה ובסודיות גמורה, חכם חזקיה קטנוף עלה עם אשתו שרה ושלושת בנותיו לארץ ישראל. בהגיעו, לחופי הארץ, נעצר ע”י הבריטים ונכלא בכלא עכו בשל עלייה בלתי חוקית.כעבור שלושה חודשים הוא שוחרר ע”י ידידים מבני עדתו. חכם חזקיה קטנוף שם פעמיו לירושלים, וקבע את דירתו בשכונת הבוכרים. מקום תפילתו היה בבית הכנסת 'בבא תמא', ומקום לימודיו בישיבת 'פורת יוסף', בה למד עם חכם משה כהן יצחקוף, חכם משה פילוסוף, חכם יוסף חיים פנחסוף, וחכם יהודה ארי חיימוף.בארץ ישראל המשיך לעסוק במעשי צדקה וחסד. חכם חזקיה קטנוף היה מנדב עשירים לתת צדקה, ועל כך נהג לומר: ”העשיר נותן מכיסו ואני נותן מכוחי לאסוף כסף”. בחגים פסח וסוכות נהג לערוך סעודה גדולה לתלמידי חכמים הזקוקים לכך, ובסופה נתן לכל אחד מהם מתת נדיבים לפי כבודם ומעלתם. חכם חזקיה קטנוף עסק גם בלימוד תורה לרבים. בכל שבת היה דורש כשעתיים בבית הכנסת 'בבא תמא'. בערב ראש חודש היה נוהג לערוך לילה של לימוד תורה ותפילות. בימי השובבי”ם כתת רגליו למקומות שונים בארץ בעבור תיקון 'הברית'. בימי פרעות גזרות ומלחמות היה עורך תיקון 'זכות תם', שהוא כינוס של כשבעים איש, הלומדים תורה מן הבוקר עד הערב. חכם חזקיה קטנוף נפטר בירושלים ביום כ”ג שבט תשכ”ב (1962) בירושלים. הוא הותיר אחריו 'הקדש' של כסף לקניית ספרי קודש שונים. בית הכנסת 'בבא תמא', שבו פעל, הנציח את אישיותו על אחד מקירותיו. ספרו 'מדרש חזקיה'- ב' כרכים, לוקט ונערך על ידי נכדו שלום בביוף כשלושים שנה אחרי מותו. הוא מבוסס על דרשותיו, ומכיל מדרשים, פרושים דברי מוסר ומעשיות על פי סדר פרשיות השבוע.