בידספיריט | גביית עדות על קדושי השואה

גביית עדות על קדושי השואה מגיטו מאטעסאלקא שהובלו לאושוויץ הי”ד. מכתב מאת הגאון רבי יעקב צבי הלוי יונגרייז אב”ד פעהערדיארמאט אל הדיין ומו”צ דק”ק קאפיש (כפי הנראה רבי יעקב לעבאוויטש אב”ד קאפיש) מכתב היסטורי-הלכתי ארוך וחשוב, כולו בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי יעקב צבי הלוי יונגרייז אב”ד פעהר-דיהארמאט שבהונגריה ונכד ה'מנחת אשר' מטשענגער. במכתבו שנשלח אל ”הדיין דק”ק קאפיש” משתמש הגאון ב'כח דהתירא' להתיר מעגינותם גברים שנשותיהם נרצחו באושוויץ. שמות הגברים והנשים מופיעים במלואם במכתב. המכתב אינו מתוארך אך מתוכנו ניכר כי הוא נכתב מיד עם תום מלחמת העולם השניה [פעהר-דיהארמאט, תש”ה-תש”ו 1945]. הגאון רבי יעקב צבי, שאף הוא שתה את כוס התרעלה עד תומה לאחר שאשתו וחמשת ילדיו נרצחו באושוויץ הי”ד, מנסה בכל מיני היתרים וסניפים הלכתיים ולו הקלושים ביותר, להתיר לשני גברים, אודים מוצלים מאש משארית הפלטה, לישא אישה חדשה לאחר שנשותיהם נרצחו באושוויץ על ידי הנאצים ואין על כך עדות ברורה כהלכתה. בהיתר מסתמך הגאון על עדות שנגבתה על-ידי שופט ונוטריון גוי (!) ולמרות שהוא מודע לכך שזהו היתר דחוק ביותר אך ליבו היהודי והרחום אינו מסוגל להערים על הניצולים קשיים הלכתיים, מוצדקים ככל שיהיו, בבואם לשקם את חייהם שנגדעו בשואת יהדות אירופה. (ראוי לציין כי עגינות גבר אינה מדאורייתא והאיסור נובע מחרם דרבנו גרשון). הגאון רבי יעקב צבי יונגרייז, מפציר בדיין מקבל המכתב שיבדוק ”אולי יש שם בעיר הבירה בודאפעסט עוד עד אשר היה בצוותא חדא עם הנשים הנ”ל בהגעטטא (-גטו) במאטטערסאקא והלכו ביחד בוואגאן אחד (רכבת המוות) עד אוישוויטץ (-אושוויץ) ויכול להזמין אותה לגבות עדות” הגאון רבי יעקב צבי הלוי יונגרייז [נפטר בשנת תשמ”ח], מצדיקי ורבני הונגריה, אב”ד פעהר-דיהארמאט (Fehérgyarmat) שבהונגריה. בן הגה”צ המפורסם כקש”ת מוה”ר אשר אנשיל הלוי רבן של פאביאנהאזה ופעהער-דיארמאט וחתן הגה”צ המפורסם רבי יעקב הלוי לעבאוויטש זצ”ל אבד”ק קאפיש. הרב ניצל ממחנה ההשמדה אושוויץ אך אשתו נספתה באושוויץ עם חמשת ילדיהם בסיוון ה'תש”ד. לאחר מלחמת העולם השנייה היגר הגאון לארצות הברית והשתקע בניו יורק שם כיהן כמרביץ תורה וכרבה של קהילת ”בית אשר” בברוקלין ורבים רבים בארה”ב מתרפקים על שיעוריו, על שיחותיו המרוממות אודות צדיקי הונגריה שהכיר בעצמו, על מאור פניו וענוותנותו. ראוי לציין כי בעת כתיבת המכתב עובר לסיום המלחמה והשמדת רובו של העם היהודי, ורבי יעקב צבי זה עתה יצא משנת אבלו האישי הבלתי נתפס כאשר רעייתו וחמשת ילדיו נטבחו לפניו במיתות משונות ואין לאל ידו להושיעם, והוא עצמו גופו רצוץ ושבור מעבודת הכפייה במחנות המוות. והגאון כבר עוסק בתשובה הלכתית סבוכה, כתובה במתינות (מלבד מילה אחת או שתיים המסגירות את המתחולל בלבבו, ואכמ”ל) ובישוב הדעת כאילו ישב על מי מנוחות בביתו, בעירו ובראש קהל עדתו כמימים ימימה. אכן, זהו סוד כוחו של עם הנצח.