בידספיריט | מכתב ארוך בהלכה - מאת

מכתב ארוך בהלכה - מאת הגאון רבי אשר לעמל שפיטצער אב”ד קירכדארף אל הגאון רבי יוסף צבי דושינסקיא,  אין ירושה ברבנות, פסק ההלכה מאת רבי שמואל רוזנברג מאונסדורף בעל הבר שמואל ורבי אברהם שאג. בפרשת אונגוואר - ובו ביקורת חריפה על ההתערבות בפרשה זו מבלי לשאול אותו. כמו כן מבקר קשות את הצד שכנגד שמשתמטים מלבוא אל דין תורה ומעכבים את בחירת השליש. מבאר בארוכה שאין ירושה ברבנות ומביא מה ששמע מרבו הרב מאונסדארף [הגאון רבי שמואל ראזענבערג זצוק”ל] וכמו כן מרבי אברהם שאג זצוק”ל שכיהן כאב”ד קויבערסדארף ולא השגיח על חזקת הרבנות. תוכן המכתב: בעזה”י אור ליום ועש”ק כי תשא שוכ”ט לכבוד אהובי ידידי מר חביבי הרב הגאון גדול המפורסים מופת דור צדיק יס”ע כקש”ת מו”ה יוסף צבי נ”י דושינסקי אב”ד ור”מ דק”ק חוסט יע”א. אחדש”ת באהבה ורגשי כבוד. היום הגיע לידי קונטרס כולל מכתבים מרבנים וכולם סומכים על הדר”ג נ”י וכתבו להרבני וכו' מו”ה יושע נ”י באור ליום ג' יתרו, לתת רשות לעומדים בצדו להפרד מן הקהל.והנה עת אשר ראיתי מכתב הדר”ג הראשון בא בדפוס ביידישע טרדיציאן בענין זה לא האמנתי לעיני, הלא מעולם מנע עצמו להתערב בשום דבר חוץ לקהלתו, אפילו בדברים הנוגעים לכלל, וגם אם הענין לא הי' מסובך בדברי ריבות ומה ראה על ככה ומה הגיע איליו, שיצא חוץ למחיצתו של ברזל אשר הטמין עצמו מעולם תחתי' מבלי לראות מה שחוץ לקהלתו וישיבתו, ובפרט בענין כזה בדברי ריבות בקהלה אחרת רחוק ממחוז שלו הלא לפניו גלוים דברי מרן ח”ס או”ח ריש סימן י”ב שכתב תוכחה מגולה לרבנים אשר התערבו בענין כזה ממש בקהלה שאינה במחוזם, ולמה עבר על דברי רבינו הגדול ועל ידי מכתבו הנ”ל הבעיר אש המחלוקה בק”ק אונגוואר כי זולת מכתבו של הדר”ג נ”י שהוא מגדולו הדיר הי”ו, הי' הרבני מו”ה יושע מקבל דיינות שרצו לתת לו אבל מצא עמוד ברזל להשען עליו, וגם שאר רבנים אשר מחוזקים בחזקת רבנות כאשר ראו שהדר”ג יצא בקול ענות גבורה אזרו חיל לכתוב גם כן לפי דעתם, ועל ידי זה שפכו שמן לאש ההבערה אשר יצאלחלק ועם כל זאת מנעתי עצמי לכתוב לכבוד הדר”ג נ”י כי אמרתי אם אמנם חיוב תוכחה גם על קטן מול גדול כדרשת חז”ל, לעומת זה אמרו כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כן וכו' ואני מכיר את הדר”ג שהוא עומד על דעתו ולמה זה אגע לריק, אמנם עתה כאשר ראיתי מכתבו השני כלכל לא אוכל מלהודיעו מהות הענין אשר נודע לי מעת אשר נבחרתי מצד הקהל להיות דיין בענין זה כאשר יבוא לקמן בעזה”י. אמנם מתחלה אשאל את כבוד הדר”ג נ”י אין אני מבין שכתב וזל”ק, אחר כל הזמנות שכתבתי להם ואחר כל ההזהרות שהזהרתי אותם להיות בשוא”ת במלוי הרבנות עד אחר שיעמדו לד”ת עכ”ל הנצרך, היכן כתוב בחושן המפשט שקהלה צריכה לחוש להזמנת והזהרת רב ממחוז אחר שאינו אב”ד הסמוך בדו”ד שלהם הלא הבתי דינים הסמוכים המה מונקאטש מיהאלאוויטץ קאשוי כולם סמוכים יותר לאונגוואר מחוסט, ואם הדר”ג נ”י הוא אחד גם אם כגובה ארזים גבהו, כמבואר ברמ”א שכבר נהגו כל זמן שיש ב”ד בעיר וכו' ואני יודע שלא נעלם זאת מהדר”ג נ”י בעוצם בקיאותו, והב”ד סמוך הוא במקום ב”ד העיר, אם ב”ד העיר אין יכולים לדון בענין כמו באוגנוואר יע”א. ועתה אודיע להדר”ג נ”י כי אנכי ראיתי פראטאקאל שעשו אקרו”ו בהסכמת כולם ביום ח”י לחדשם מאי, אחרי שנדוע להם שהצד של הרבני מו”ה יושע נ”י פנהו אל הארכאות! לבטל הבחירת הרב שהיתה ביום ד' לחדשם מאי, שיביאו הענין לפי תקנות מדינות אונגארן ולפי תקנות הסלאוואקייא לפני ב”ד של חמש שני רבנים ושני בעלי בתים נבררים בזבל”א וזבל”א והם יבחרו להם הראש ב”ד, וכן כתבו גם אחרי כן בפרטי כל, וכן עשו ובחרו בי ובהראש הקהל דק”ק ברעזנא, והצד של הרבני מו”ה יושע נ”י בחרו להם הדיין מווילחאוועץ ור' צבי קליין מקאשוי, ונתועדנו לאונגוואר בפעם הראשון על ידי קריאת אקרו”ט ביום שני לחדשם יאנער ולא יכולנו להשות עצינו בענין האבמאן ונעשה פרטיכל שלא יכולנו להשות אודת הראש ב”ד והסכמנו להתועד ביום מחר ביום השביעי לחדשם נ”ל וגם ביום זה לא באנו לעמק השוה בענין זה. ואנכי הצעתי מאחר שפאדנארפירוס נספחו להסתדרות הסלאוואקייא, ונהי שפסקה הענספאזיטור מפני שמנהל הענספאזיטור ותר על משרתו וציווילנא ספראווא העמידה מטעם זה רעגיערונגקאמיסאר את שפיעגעל, כאשר בא בכתב מן הציווילנא ספראווא אל הלשכה שבפרעסבורג שהוא תחת ידי, ואח”כ ותר גם הרעגיערונגסקאמיסאר על משרתו ומני אז בטלה הענספאזיטור, מ”מ השותפות של פנירי עם הסלקאוואקייא לא בטלה כלל כמובן, ומאחר שאין עתה ועד רבנים בפינירי. כי הגאון אבדק”ק אוגוואר זצ”ל והגאון דק”ק בערעגסאס זצ”ל שבקו לנו ולכל ישראל חים, והערזאצעאננער הה”ג דסעלעש ואירשאווא נ”י הלכו למדינות אחרות. ימנו הועד הרבנים דסלאוואקייא את הראש ב”ד, והדיין מווילחאווצע ומו”ה אברהם צבי קליין לא התרצו לזה כי אמרו שאין שייכות לפינירי אל הסלאווייקאי שוב הצעתי לפניהם שמאחר שק”ק אונגוואר חדשו להם השאטאטוטען בשנת עדר”ת וסעיפ הראשןו אומר שהקהלה סדורה על בסיס התקנות של מדית אונגארן, ובסעיף ע”ה בפירוש נאמר שכל עניני סכסוכים הנוגעים לקהלה יבוא לפני ב”ד בזבל”א וזבל”א כפי מה שמובאר בפרק ד' מתקנות אונגארן הנ”ל בסעיפ י”א עד סעיף י”ט, ושם כתוב בסעיף ט”ו שאם אין יכולת להשות בענין הראש ב”ד יכריע הגורל, נעשה כן וגם זאת לא רצו כי אמרו, כי תקנות אלו נתבטלו בעת אשר נספחה פינר לסלאווענסקא, שוב אמרתי להם לו יהי' כדבריכם מ”מ מי מוחה בידינו לקבל אחד מן הדרכים שתקנו לנו חכמי ישראל, ולא רצו. ואז שאל אותי הדיין ר' הערצקא מה יהי' עתה השבתי להם מה שאתם רוצים, למחר ילכו הצד שלכם אל שרי המדינה ויאמרו הדיינים לא יכלו לעשות בענין האבמאן, ימנו השרים האבמאן, על זה ענה הדיין ר' אברהם צבי קליין שהוא יתן כתר לצדקה אם הבעהארד תמנה האבמאן וזה הי' במעמד שאר הדיינים ור' משה שפיעגעל, שוב נתועדנו על ידי קריאת האקרו”ט ביום כ”ב לחדשם יאנער,