מכתב חידושי תורה מר' מענדל שטיינהארט אב"ד הילדסהיים, ומראשי הקונסיסטוריה הווסטפלית. הילדסהיים תקס"ו.

מכתב חידושי תורה מר' מענדל שטיינהארט אב"ד הילדסהיים, ומראשי הקונסיסטוריה הווסטפלית. הילדסהיים תקס"ו.

מכתב חידושי תורה מר' מנדל שטיינהארט מופנית אל הגאון רבי בצלאל רנשבורג זצ"ל. בתוך הדברים מעודדו להדפיס חיבורו על מסכת נדה, וכותב לו דאם כי בספרו הורה גבר הראה נפלאות מתורתו, מכל מקום ספרו על מסכת נדה הוא יותר שווה לכל נפש. למעשה נדפסה חיבורו על מסכת נדה 'פתחי נדה' יותר ממאה וחמשים שנה לאחר מכן.

ר' מנדל שטיינהארט אב"ד הילדסהיים והמדינה, בן אחותו של הגאון רבי יוסף שטיינהארט אב"ד פיורדא בעל זכרון יהוסף. בבחרותו למד תקופה ממושכת בפראג אצל הגאון רבי ליב פישלס זצ"ל, בפראג התייידד עם הגאון רבי בצלאל רנשבגורג זצ"ל, ואף אחר פרידתו מפראג נמשכה ידידות זו, ועמדו בקשרי מכתבים בפלפול והלכה. הג"ר בצלאל מרבה להביא חידושי תורה ממנו בספריו [הורה גבר, פתחי נדה], וכותב עליו דברי שבח בהפלגה בהסכתמו לשו"ת דברי מנחם. יש אומרים שר' מענדיל נסתבך בסוף ימיו ברוח ההשכלה והריפורמים, בשנת תקס"ח כשנוסדה הקונסיסטוריה הווסטפלית, נבחר ר' מנדל להיות מאחד מרבניה. הקונסיסטוריה ניהלה ברוח השכלה וריפורמי תחת השפעתו של ישראל יעקבסון, והשתדלה לעקר מנהגי ישראל, ולשתל בקרב ישראל הרבה 'תקנות' חדשות. באותו תקופה הדפיס ר' מנדל חיבור מיוחד בשם 'דברי אגרת', בה יוצא להצדיק ולהגין בעד 'תקנות' הקונסיסטוריה, בין התקנות היתה היתר אכילת קטניות בפסח, ועוד. הגאון רבי מרדכי זאב הלוי איטנגא זצ"ל, בספרו שו"ת מאמר מרדכי [סימן ל"ב] כותב על 'דברי האגרת' דברים חריפים וקשים, 'כי לאהבת החדשות אשר בדו מלבם טח עיניהם מראות בדברים פשוטים'. ולעומת זאת, מובא ה'דברי אגרת' בהערצה על ידי אחד מגדולי הדור, הלא הוא בעל מחבר ספר פתחי תשובה, בחיבורו לשלחן ערוך יורה דעה [סימן רל"ד ס"ק י"ז] מביא מה שתיקן ר' מנדל שכל האבלים יאמרו כולם קדיש יחד, ומצטטו בלשון זה, 'עיין בשו"ת דברי אגרת סי' ז' שהוא ז"ל במדינתו תיקן עיין שם טעמו ונימוקו'. וכן העתיקו כמה מחברים אחרי הפתחי תשובה את 'דברי אגרת'. ואכן מנהג זו נתפשט בימינו בתפוצות ישראל שכל האבלים אומרים קדיש.

26X18.5 ס"מ. מצב מצויין.