בידספיריט | שלחן ערוך חושן משפט של

שלחן ערוך חושן משפט של הגה”ק רבי נפתלי כ”ץ בעל סמיכת חכמים עם אלפי הגהות בכתי”ק - שלחן ערוך חושן משפט עם הגהות ועם פירוש המלות. [ונציה, שצ”ב 1632?] לאורך כל דפי הספר נכתבו אלפי הגהות ארוכות בכתב יד כחיבור שלם. ההגהות נכתב ו בידי שני כותבים שחיו בתקופות שונות. על פי מחקר מעמיק ניתן לקבוע שמרבית ההגהות [קרוב לאלף וחמש מאות?] נכתבו בעצם כתב יד קדשו של רבי נפתלי הכהן כ” ץ רבה של פרנקפורט 'בעל סמיכת חכמים'. ההגהות אלו נכתבו בשולי הגליון מסודרים לסעיפים קטנים (ס” ק) ממוספרים, עם ציון סימון האותיות של הס” ק בתוך הטקסט. למעשה, לפנינו חיבור שלם, כעין באר היטב על כל הלכות חושן משפט, שחיבר וכתב בעל ה'סמיכת חכמים' שהביא בקיצור מדברי הש” ך הסמ” ע ופוסקים אחרים עם ההכרעות שלו ועם הרבה הוספות משלו. זיהוי הגהות אלו כעצם כתב יד קדשו של רבי נפתלי הכהן כ” ץ נקבע מהשוואת כתב היד שלפנינו למכתב הידוע בכתב יד קדשו, ממכתב ששלח בהיותו בבית האסורים. בהגהה אחת (דף יג, ב) הוא מזכיר את 'זקני בספרו גור אריה', ואכן בעל הסמיכת חכמים היה נינו של המהר” ל מפראג מחבר גור אריה, שכן היה נכדו של רבי יצחק הכהן כ”ץ חתנו של המהר” ל. לאחרונה נדפס (מאסף ישורון, יא) תחילת חיבור על שלחן ערוך אורח חיים מבעל ה'סמיכת חכמים', והסגנון שם דומה לסגנון שלפנינו. בהגהה בדף ז, א הוא כתב: ” ולאותו בית החיים שקוברין מתיהם שייכו לאותו בי” ד, ולפי”ז פסקתי שעיר אייגר שייכי לבי” ד של מדינת פיהם ולא לאשכנז” – מכיתוב זה נראה להדיא שהכותב פסק והכריע בעניני שיוך הקהילות, הכרעות הנתונות לראשי 'ועד ארבע ארצות'. נציין שלמרות שמדובר בדיני חושן משפט, ניתן לראות שהכותב היה איש קדוש ומקובל. כך בתוך דבריו הוא מביא לשונות של תפלה 'השיבה שופטינו כבראשונה' וכמו כן הוא מקפיד לכתוב את השם 'יהודה בכתיב 'יודא' כמנהג המקובלים. מצורף אישור מומחה לזיהוי כתב היד ככתב יד קדשו של רבי נפתלי הכהן כ”ץ. בנוסף להגהות אלו, נכתבו עוד כחמש מאות הגהות בכתיבה מאוחרת יותר, שבחלקן עוסקות ומפלפלות בהגהות שקדמו להן. הגהות אלו נכתבו כנראה במחצית המאה ה 18, והם נכתבו לאורך מספר שנים. נציין שבין השאר הוא מזכיר את הספר כרתי ופלתי רבי יהונתן אייבשיץ שנדפס בשנת תקכ” ג. בדף קמא, הוא כותב 'ועי' מ” ש בחיבורי כוס ישועות לרמב” ם פר' י מהלכות אישות...” אמנם לא ידוע לנו על חיבור כזה וכנראה שהוא נמצא עדיין בכתב יד. אכן, אין ספק שהכותב היה רב בעל שיעור קומה הבקי היטב בהלכות חושן משפט. הגאון הקדוש המקובל האלוקי רבינו נפתלי הכהן כ” ץ רבה של אוסטראה פוזנא ופפרנקפורט, נולד בשנת ת”י [1650] לאביו רבי יצחק כ”ץ אב” ד סטפן ולובלין, בן רבי נפתלי כ”ץ אב”ד לובלין, בן רבי יצחק כ”ץ חתן המהר”ל מפראג. בבחרותו נודע בקדושתו ובהתמדתו המופלגת, ושמעו הטוב הלך לפניו הגאון רבי שמואל שמעלקא רבה של אוסטראה לקחו לחתן, ומיד לאר חתונתו מינה אותו לראש ישיבה, ואחר כך כיהן כרב העיר. בשנת תמ” ט התמנה לרבה של פוזנא על מקומו של רבי ישעיה הורוביץ נכד השל” ה הקדוש, בעל ה'לבושים' וזקנו המהר” ל מפראג. באותו זמן נתמנה לראש ומנהיג 'ועד ארבע ארצות' בהיותו כבן ארבעים! תפקיד שהיה הסמכות התורנית העליונה בכל ארצות אשכנז ופולין. בשנת תס” ד התמנה לרבה של פרנקפורט דמיין, שם גם עסק הרבה בקבלה. בשנת תע” א פרצה שריפה גדולה בפרנקפורט, והעלילו עליו שהוא גרם לשריפה כשהשתמש בקבלה מעשית. עקב כך הוא נכלא אך לבסוף שוחרר, ונאלץ לעזוב את העיר. הוא עבר לפראג, בה הרביץ תורה, ובשנת תע” ח (בערך) החליט לעלות לארץ ישראל, אך נפטר בדרכו, במהלך שהותו באיסטנבול שבטורקיה, שם נקבר. מחיבוריו סמיכת חכמים, וכן שירים תחינות ותפילות על פי קבלה, שחלקם נדפסו בסידור תפילה 'בית רחל'. צוואתו הנוראה נדפסה פעמים רבות בשם 'צוואת רבי נפתלי כ” ץ'. המקובלים בארצות אשכנז והבעל שם טוב הרבו מאד בשבחו. מצאצאיו רבנים מפורסמים רבים, וכן שושלת האדמו” רים לבית בעלזא. חסר שער ודפים אחרונים: ב-רלט דף (במקום: רמב, [2] דף). 18 ס” מ. מצב טוב.  * שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע”מ ללא יוצא מן הכלל.