בידספיריט | ארכיון יעקב ארנון הי”ד, כולל

ארכיון יעקב ארנון הי”ד, כולל חתימת בן גוריון ומכתבו-צוואתו שנמצאה בכיסו בתום הקרב. פריט היסטורי מזעזע - ” הרוגי לוד (שנהרגו בהגנה על עם ישראל) אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן בגן עדן” (בבא בתרא י, ב) ארכיון מכתביו וכתביו של חלל מלחמת העצמאות יעקב ארנון, שפיקד על כוח צה” ל שכבש את גבעה 113 (כיום גבעת ארנון) על יד קיבוץ נגבה. ארנון נהרג במהלך כיבוש הגבעה, ולאחר הקרב נמצאה בכיסו צוואתו - מכתבו האחרון שכתב להוריו, למקרה שלא ישוב מהקרב. בין הפריטים המופיעים בארכיון: * צוואתו-מכתבו המזעזע (ראה הרחבה). * המכתב האחרון שנשלח לארנון מאביו, ועליו חותמת עם סיבת ההחזרה: ” נפל חלל” . * הודעת אבל רשמית על מות יעקב ארנון מאת ממשלת ישראל, כתובה בידי סופר סת” ם וחתומה בחתימת ידו של ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון. * יומן קרבי ארוך ומפורט שכתב יעקב ארנון, 58 עמ' בכתב ידו, עם פירוט המאורעות והקרבות שעברו עליו, ועוד ארבעה עמודים שהוסיף אביו, ובהם הוא כותב על ימיו האחרונים של בנו. בתוספת גרסת סטנסיל של היומן שיצאה לאחר מותו של ארנון. * [11] מכתבים שכתבו לו הוריו בין השנים 1943-1946. * [4] מכתבים שכתב לאחותו בשנים 1944-1945. * [9] מכתבים שכתב ליעקב חברו באנגליה בשנים 1945-1947. * הספד במכונת כתיבה של אחד מאנשי פלוגתו שנכתב ב-1954. * רשיון נהיגה שלו עם תמונתו מ-1947. * [6] צילומים מחנוכת פרדס על שמו, 1955. * מכתב שקיבלו הוריו ממשרד הביטחון, שמבשר להם על קבלת אות מלחמת העצמאות עבור בנם, 1951. * [3] חוברות שיצאו לאור בשנות ה50 שבהם מוזכר סיפורו ומכתבו של יעקב ארנון. יעקב ארנון   [תרפ” ח - תש” ט], נולד בירושלים, ולמד בבית הספר החקלאי 'כדורי'. כבר בגיל 14 הצטרף ל'הגנה', ולקראת מלחמת השחרור התגייס לחטיבת גבעתי דאז. הוא שימש כמפקד ונחשב לסייר מנוסה. השתתף בפעולות בסביבות יפו, חולון ובהדיפת ההתקפה על בית הקק” ל בבית-דגן. כן נטל חלק בהבטחת הדרך לדרום ובמערכות שער הגיא, לטרון, אשדוד, ועוד. נהג ללמד את חייליו תנ” ך בין הקרבות. לקראת מבצע 'יואב' לפריצת הדרך לנגב מונה למפקד כיתת סיור מיוחדת שסיירה את המשלט המצרי בגבעה 113, וקיבל על עצמו להוביל את ההסתערות על הגבעה, ביום שלפני הקרב כתב מכתב להוריו, שאותו רצה שיקבלו במקרה שייפול בקרב: ” אמא ואבא יקרים הערב אני יוצא לפעולה הגדולה אשר מטרתה להרחיק את הפולשים המצרים ממדינתנו. הפעולה היא רצינית למדי, כיון שהאויב מצויד במיטב הנשק ומספר אנשיו רב עד מאוד. אנחנו מוכרחים להרחיק את האויב משטח מדינתו, שהנגב הוא אחר משטחיה החיוניים – שטח מחייה למאות אלפי אנשים בעתיד הקרוב. אני יוצא הערב מתוך בטחון מוחלט שנחזור בנצחון. אני משוכנע, שנגיש שבקרוב לעמנו את המדינה העברית השלמה. יחד עם זאת יודע אני, שהסיכון עבור בודדים בתוכנו הוא גדול. ככלות הכל, – מי יודע במי יבחר הגורל כקרבן? אבל על אף שברור לי, שהסיכון האישי עבורי רב הוא, יוצא אני בהכרה מלאה. אסור בשום פנים ואופן לחשוב על עצמי. אני חושב רק על פתיחת הדרך לנגב, על שחרור שטח מדינתנו. אני יודע את הרגשתכם ברגע זה. הקרבתם את עצמכם תמיד עבורי. לא חסכתם עבורי עמל ודאגה. הייתי מפונק בבית, מפונק למדי. אולם חינכתם אותי תמיד להקרבה למען הציונות ועם ישראל- ועתה יוצא אני להגשים את המטרה. אני משוכנע שאחזור בשלום אליכם, אך אם יקרה משהו, סלחו לי על צאתי. אל תסלחו! אדרבה, היו גאים בכך , למען כולנו יהא זה. בתקוה ובבטחון לחזור עם הנצחון, שלכם , באהבה רבה בלי גבול , יעקב.” ארנון הכניס את המכתב למעטפה ועליה רשם: ” למסור רק במקרה שאיני חוזר מהמערכה” .  מפורסם הסיפור שאחד אמר לגרש” ז אויערבאך שברצונו לנסוע לצפון להתפלל על קברי הצדיקים, השיבו הגרש” ז למה לך להרחיק נדוד? פה בירושלים, בהר הרצל קבורים קדושים שמסרו נפשם עבור עם ישראל ואפשר להתפלל על קברם... גדלים ומצבים משתנים. מצב כללי טוב.