בידספיריט | חצי שקל כסף מן השנה

חצי שקל כסף מן השנה השנייה למלחמת היהודים ברומאים (המרד הגדול). - פנים: גביע ועל שפתו שבע נקודות ומסביבו הכתובת ('חצי השקל') בכתב עברי קדום. מעל הגביע מופיע התאריך ('שב'; קיצור של שנה ב = שנה שנייה למרד). גב: ענף הנושא שלושה רימונים מסוגננים ומסביבו הכתובת ('ירושלים הקדושה'). 67/8 לסה”נ. 6.48 גרם, 19 מ”מ, ציר 12. מטבעות המרד הגדול – סמל לריבונות היהודית – הונפקו בירושלים מתחילת המרד הגדול בשנת 66 ועד לנפילת ירושלים בשנת 70. בפעם הראשונה בתולדות עם ישראל הונפקו מטבעות עשויות כסף – בערכים של שקל, חצי שקל ורבע שקל – לצד מטבעות ארד. מטבעות אלו נועדו לצורכי המקדש ונועדו להחליף את מטבעות הכסף שהונפקו בצור ונשאו סימנים אליליים. על מטבעות הכסף נחקקו המילים ”ירושלים הקדושה”, כמו גם ”ש' [=שקל] ישראל” לצד מניין השנים למרד. מעבר לשימושו המסחרי והטקסי, הנפקת המטבעות נועדה להעביר מסר של אופטימיות וריבונות ולהוכיח את ההפרדות מהשלטון הרומאי. בשונה מהמטבעות הרומיים, מטבעות ”המרד הגדול” לא נשאו דיוקן אנושי במטרה לשמור את מצוות כי ”לא לעשות פסל וכל תמונה ….”. המטבעות היו כתובים בשפה של היהודים, עברית. למטבע דימויים מהתורה וארץ ישראל: גביע עומר אשר החזיק את הביכורים וענף של שלושה רימונים. מסתבר כי בתקופת הגאונים והראשונים, נמצאו מספר מטבעות משנות המרד. מציאתם עוררה ענין רב אצל חכמי ישראל והם מוזכרים בין השאר אצל רב האי גאון, הרמב”ם והרב אישתרי הפרחי בעל ”כפתור ופרח” שביקשו להיעזר בהם על מנת להבין את ערך ומשקל השקלים המופיעים בתורה, מכיוון שהם שימשו לקרבנות. וכך כותב הרמב”ן: ”ברכני ה' עד כה שבאתי לעכו ומצאתי שם ביד זקני הארץ מטבע כסף מפותח פתוחי חותם, מצדו האחד כעין מקל שקד, ומצדו השני כעין צלוחית, ובשני הצדדין סביב כתב מפותח באר היטב, והראו הכתב לכותיים וקראוהו מיד וכו' מן הצד האחד ”שקל השקלים” (צ”ל שקל ישראל), ומן הצד האחר ”ירושלים הקדשה”. ואומרים כי הצורות הם מקלו של אהרן שקדים ופרחים, והצורה השנית צנצנת המן. ושקלנו אותו בשלחנות ומשקלו עשרה כסף, והם חצי אונקיא שזכר רש”י. וכן ראיתי מן המטבע ההיא חצי השקל שהיו שוקלין לקרבנות”.