בידספיריט | המסתורין של אחד מצדיקי ירושלים:

המסתורין של אחד מצדיקי ירושלים: היתר מאה רבנים נדיר בחתימות גדולי ירושלים – ה”דעת סופר”, האדמו”ר רבי משה גדליה מזוועהיל, הרב מטעפליק ועוד עשרות מגדולי ירושלים – תש”ז - המסתורין של אחד מצדיקי ירושלים: היתר מאה רבנים נדיר בחתימות גדולי ירושלים – ה”דעת סופר”, האדמו”ר רבי משה גדליה מזוועהיל, הרב מטעפליק ועוד עשרות מגדולי ירושלים – תש”ז מסמך היסטורי נדיר, יוצא דופן ומעורר השתאות: היתר מאה רבנים שניתן בשנת תש”ז לאחד מגדולי הצדיקים בירושלים, אשר זהותו נותרת עלומה בפרסום שלפנינו מפאת כבודו. ההיתר החריג, שניתן בעקבות טרגדיה משפחתית קשה, נושא את חתימותיהם המקוריות של עשרות מגדולי התורה, האדמו”רים והפוסקים בירושלים, ובהם הגאון רבי עקיבא סופר בעל ה”דעת סופר”, האדמו”ר רבי גדליה משה מזוועהיל, הגאון רבי שמשון אהרן פולונסקי – הרב מטעפליק, ועוד רבים מגדולי הדור. ירושלים, תש”ז [1947]. מאחורי המסמך הנדיר מסתתר סיפור אישי כאוב ומסעיר, מפרשה שלא נודעה ברבים, ואף בספר הביוגרפי שהוקדש לתולדותיו של אותו צדיק לאחר פטירתו אין לה זכר. עשרות מגדולי ירושלים נדרשו להכריע בגורלו האישי, וחתמו על היתר הלכתי יוצא דופן, מן ההיתרים הניתנים רק בנסיבות חמורות ומיוחדות. היתר מאה רבנים הוא מן המסמכים ההלכתיים החריגים והנדירים ביותר. בעקבות חרם דרבנו גרשום, האוסר על אדם לשאת אישה נוספת על אשתו, נקבעה בהלכה אפשרות להיתר מיוחד במקרים יוצאי דופן, כגון כאשר האישה איבדה את כשירותה לקבל גט ואין אפשרות מעשית להביא לסיום הנישואין בדרך הרגילה. היתר כזה טעון בירור הלכתי קפדני והסכמתם של מאה רבנים, בכפוף לתנאים ההלכתיים הנדרשים. במקרה שלפנינו, האיש שלמענו ניתן ההיתר לא היה אדם מן השורה, אלא אחד מגדולי וצדיקי ירושלים, אישיות רוחנית נודעת, אשר פרשה אישית זו בחייו נותרה כמעט בלתי ידועה. שש שנות סבל – והיתר חריג בחתימת גדולי ירושלים מפסק הדין עולה כי אשתו של מבקש ההיתר איבדה את צלילות דעתה כשש שנים קודם לכן, ואושפזה במוסד רפואי. על פי חוות דעת הרופאים, לא הייתה תקווה להחלמתה. בפני בית הדין הובאה גם העובדה שהבעל טרם קיים מצוות פרייה ורבייה, וכן מצוקתו האישית והרוחנית, המתוארת במסמך בלשון: ”והוא מתירא מהרהורי עבירה הקשין וכו'”. לאחר בירור הנסיבות והדיון ההלכתי, קבעו הדיינים כי יש להתיר לו לשאת אישה נוספת, בכפוף להליך היתר מאה רבנים. פסק הדין המפורט נדפס במכונת כתיבה, ונחתם בחתימות ידיהם של שלושת דייני בד”ץ חסידים בירושלים: הגאון רבי ירוחם פישל ברנשטיין, הגאון רבי נפתלי צבי שמרלר והגאון רבי ישראל יצחק רייזמן, בצירוף חותמת בית הדין. לאחר חתימת הדיינים שדנו בפרשה והכריעו בה, הצטרפו אליהם בחתימות ידיהם רבנים, אדמו”רים ופוסקים נוספים, כמקובל בהליך היתר מאה רבנים. חתימותיהם של גדולי וצדיקי ירושלים בין החותמים על המסמך, בעצם חתימות יד קדשם: - הגאון רבי עקיבא סופר, בעל ה”דעת סופר”, רבה האחרון של פרשבורג ונינו של ה”חתם סופר” – בחתימת ידו ובחותמתו. - האדמו”ר הקדוש רבי גדליה משה גולדמן מזוועהיל, בנו וממלא מקומו של רבי שלומק'ה מזוועהיל – בחתימת ידו ובחותמתו. - הגאון רבי שמשון אהרן פולונסקי, הנודע כ”הרב מטעפליק”, מגדולי פוסקי ירושלים – בחתימת ידו ובחותמתו. - האדמו”ר רבי יעקב יצחק בידרמן מלעלוב, אחיו של האדמו”ר רבי משה מרדכי מלעלוב. - הגאון רבי מאיר חיים אונגר, רבה של לקנבך. - הגאון רבי יעקב מאיר זוננפלד, בנו של רבה של ירושלים הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. - הגאון רבי ישעיה וינוגרד. - הגאון רבי פנחס לייבוש הערצל. - הגאון רבי יעקב בלוי. - הגאון רבי משה ובר. - הגאון רבי יחיאל פישל אייזנבך. - הגאון רבי לייבוש גרוסמן. ועוד רבים מרבני וגדולי התורה שבירושלים, בתקופה שלפני קום המדינה. ייתכן כי בין החותמים מופיעה גם חתימתו של האדמו”ר רבי מרדכי גולדמן מזוועהיל, בנו של רבי גדליה משה, אולם זיהוי חתימה זו טעון בירור נוסף. ריכוז יוצא דופן של חתימות מקוריות מגדולי ירושלים, ובהם אדמו”רים, ראשי ישיבות, רבני קהילות ודיינים, על מסמך הלכתי אחד. הגאון רבי עקיבא סופר – בעל ה”דעת סופר” הגאון רבי עקיבא סופר [תרל”ח–תש”כ], בעל ה”דעת סופר”, רבה האחרון של פרשבורג, והחוליה הרביעית בשלשלת הזהב של רבני פרשבורג – החל מאבי השושלת מרן ה”חתם סופר”, דרך בנו ה”כתב סופר” ונכדו ה”שבט סופר”, ועד לנינו ה”דעת סופר”. מגדולי מנהיגי היהדות האורתודוקסית באירופה, כיהן כנשיא מועצת הרבנים האורתודוקסים בהונגריה, שאיגדה למעלה משלוש מאות קהילות, וכנשיא מועצת הרבנים החרדים בצ'כוסלובקיה. גם בארץ ישראל הייתה מצודתו פרושה, והוא כיהן כנשיא ”כולל שומרי החומות” ו”בתי אונגרין” בירושלים. למרות שבהונגריה התנהלה רבנותו בגינוני כבוד ומלכות, הרי שעם עלייתו לארץ ישראל הצהיר בפני מקבלי פניו: ”בשעה זו הנני מטיל לים את כל נמוסי הכבוד והחשיבות שהיו לי בחוצה לארץ, ומהיום והלאה רוצה אני להיות יהודי ירושלמי פשוט”.אולם יוצאי הונגריה המשיכו לראות בו את רבם ומנהיגם, והוא נמנה עם גדולי רבני ירושלים. הקים מחדש את ישיבת פרשבורג, וכחבר מועצת גדולי התורה המשיך לעסוק בענייני הציבור וההלכה. מתלמידיו המפורסמים היה מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר, בעל ה”שבט הלוי”. מחיבוריו: שו”ת דעת סופר על ארבעת חלקי השולחן ערוך ודעת סופר על התורה והמועדים. האדמו”ר הקדוש רבי גדליה משה מזוועהיל – פועל הישועות האדמו”ר רבי גדליה משה גולדמן מזוועהיל [תרמ”ז–תש”י], בנו וממלא מקומו של האדמו”ר הקדוש רבי שלמה גולדמן, רבי שלומק'ה מזוועהיל. משנת תרפ”ו כיהן כרבה של העיר זוועהיל שבאוקראינה. בתקופת השלטון הקומוניסטי נרדף בשל פעילותו הדתית ונידון לשבע שנות עבודת כפייה בסיביר. בשנת תרצ”ז עלה לארץ ישראל, ולאחר הסתלקות אביו בשנת תש”ה מילא את מקומו בהנהגת חסידות זוועהיל בירושלים. נודע בקדושתו, בצדקותו ובכוח תפילותיו.