בידספיריט | כתב יד – חיבור פילוסופי

כתב יד – חיבור פילוסופי נדיר בענייני אמונה ותחיית המתים – מאת הגאון רבי דוד זכּוּת, בעל ”זכר דוד”, רבה של מודינה, תלמידו ואחיינו של בעל ”זרע שמשון” – אוטוגרף – מודינה, איטליה, המאה ה־19 – לא נדפס. - כתב יד חשוב ויוצא דופן, אוטוגרף הגאון רבי דוד זכות, בעל ”זכר דוד” ורבה של מודינה, מגדולי חכמי איטליה במאה ה־19. כרך גדול המכיל חיבור פילוסופי מקיף ורחב יריעה, כתוב בעברית ובאיטלקית, כולו בכתיבת ידו של המחבר, עם הוספות, תיקונים והערות רבות בשוליים ובין השורות. החיבור מחולק ל”שיעורים”, ובהם מחקרים פילוסופיים מעמיקים על מהות האדם והעולם, גבולות ההשגה האנושית והעניינים הנשגבים שמעבר לה, יסודות האמונה ומחשבת ישראל, שכר ועונש, הישארות הנפש, תחיית המתים וביאת המשיח. בחיבורו משלב המחבר את תורתם של גדולי הראשונים, חכמת הקבלה, מחקרי הפילוסופיה והמדע וכתבי חכמי איטליה, תוך גילוי בקיאות מופלגת ורוחב דעת בעולמות התורה והחכמה. בחיבור שלפנינו מתגלה עולמו הרוחני והאינטלקטואלי העשיר של הגאון רבי דוד זכות, אשר השכיל לשלב בין חכמת התורה המסורה מדורי דורות לבין עיון פילוסופי ומדעי רחב. המחבר נושא ונותן בחכמה ובדעת בדברי גדולי חכמי ישראל, ובהם רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי, הרמב”ם בספר מורה הנבוכים, רבינו בחיי בספר חובות הלבבות, הרמב”ן בספר שער הגמול, ועוד רבים מספרי המחשבה והאמונה של רבותינו הראשונים. לצד אלה הוא מרבה להביא מדברי חכמי איטליה ומחברים קדומים, ובהם רבי עזריה מן האדומים בספרו מאור עיניים, הרופא רבי שם טוב אבן שפרוט בספר אבן בוחן (מתוך כתב יד), ורבי מנשה בן ישראל בספרו נשמת חיים, ועוד. מקום נכבד תופסת בחיבור תורת הסוד. המחבר מרבה להביא מדברי רבינו האר”י ותלמידיו, ומשלב את דבריהם בדיוניו הפילוסופיים, כשהם מתובלים בפרד”ס התורה, תוך שהוא קושר בין הנגלה והנסתר ובין חכמת הפילוסופיה ויסודות האמונה. נוסף על כך מובאות בחיבור ציטטות ומובאות רבות מספרים נדירים, מדפוסים קדומים ומכתבי יד. ייחודו של החיבור ניכר גם בהיכרותו המעמיקה של המחבר עם הספרות הפילוסופית והמדעית הכללית. לבו היה פתוח לקלוט את אשר ראוי לקלוט מן המתהווה ומתחדש בזמנו, כל עוד לא עמד בסתירה לרוח היהדות וליסודות האמונה. ברוחב בינתו היה בקי בכתבים לטיניים ובספרות פילוסופית אירופית ענפה, והוא מרבה להביא מהם בחיבורו. אזכור מפורש לספרו הנודע ”זכר דוד”: בדף 15 מפנה המחבר לספרו שנדפס בליוורנו בשנת תקצ”ז, בלשון: ”עיין בספרי זוטא [הקטן] זכר דוד דף קכ”ד ע”ב”. אזכור זה מהווה ראיה פנימית חשובה לזיהוי המחבר ולשיוך כתב היד למכלול יצירתו הספרותית. בין דפי החיבור (בין עמ' 70–71) כרוך קונטרס בן [10] עמודים, ובו תשובה ארוכה בכתב ידו של הרופא והחכם רבי שמואל חי מלאוולטה ממנטובה, שנשלחה אל הגאון רבי דוד זכות, ועוסקת בסוגיית עצם הלוז ותחיית המתים. רבי שמואל חי מלאוולטה (תקל”ב–תרי”ג, 1772–1853), מגדולי המלומדים היהודים באיטליה בדורו, היה רופא מוסמך מאוניברסיטת פרארה, שבה קיבל את הסמכתו לרפואה בשנת תקס”ב (1802). לצד עיסוקו ברפואה היה תלמיד חכם, חוקר, פרשן, מחבר תשובות הלכתיות ואספן חשוב של ספרים וכתבי יד עבריים. בין חיבוריו נודע כתב היד דן ידין, משנת תקנ”ז (1797), הכולל תשובות ודיונים הלכתיים, ובהם שאלות הנוגעות לרפואה, לאנטומיה ולגוף האדם. בפרט עסק בשאלות הקשורות לניתוחי מתים, לעצמות האדם וליחס שבין ידיעות הרפואה להלכה. מלאוולטה עמד בקשרי תורה וחכמה עם חכמי איטליה, ובהם רבי יצחק שמואל ריג'יו (יש”ר מגוריציה) ורבי שמואל דוד לוצאטו (שד”ל). היה גם ביבליופיל ואספן כתבי יד נלהב, וספרייתו העשירה כללה 131 כתבי יד, שעברו לאחר מכן לרשות החכם והביבליוגרף רבי מרקו מורטרה. בקובץ כתביו הידוע מצויים חיבורים ותשובות בתחומי הרפואה וההלכה, ובהם חיבור בשם *ספר העצמים*, קטע מחיבור על העולם הבא, תשובות בענייני מילה ורפואה ודיונים בענייני גוף האדם. התשובה שלפנינו בעלת עניין מיוחד: מלאוולטה דן בסוגיית עצם הלוז, שעל פי דברי חז”ל ממנה עתיד גוף האדם להיבנות בתחיית המתים, תוך שילוב מקורות תורניים עם ידיעות רפואיות ואנטומיות. בתשובתו הוא מביא גם מדברי חכמי הרפואה והמחקר, ובכללם מקורות בלשון האיטלקית, העוסקים בזיהוי העצם ובמיקומה בגוף האדם. בקטע באיטלקית המופיע בתשובה נזכר הכינוי *Lus* לעצם הלוז, לצד דיון בכינויה במסורת הערבית ובמיקומה בסמוך לחוליות עמוד השדרה. בכך משתקף ניסיונו של הרופא לבחון את דברי חז”ל על עצם הלוז לאור הידיעות האנטומיות ומסורות הרפואה שהיו מוכרות בזמנו. בתשובתו מזכיר מלאוולטה מספר פעמים את פירושיו של רבו, הגאון רבי ישראל גדליה קזיס, רבה הראשי של מנטובה, שהיה גם רופא בעל תואר דוקטור לרפואה ומוהל. מלאוולטה מזכירו בהערצה בתואר ”מו”ר ועט”ר כמוהר”ר יג”ק זצוק”ל” – [רבי ישראל גדליה קזיס] אזכורים אלו מעניקים לתשובה חשיבות היסטורית נוספת, ומשקפים את מסורת הלימוד והמחקר של חכמי ורופאי מנטובה, אשר שילבו ידיעות רפואיות ואנטומיות עם עיון במקורות חז”ל וביסודות האמונה. הם אף משמרים מדברי פירושיו של רבי ישראל גדליה קזיס, כפי שהובאו מפי תלמידו. המחבר הגאון רבי דוד זכות (תק”ל בקירוב–תרכ”ה, 1770–1865), מגדולי חכמי איטליה בדורו, תלמיד חכם מובהק, מקובל, דרשן מפואר, מרביץ תורה ומחבר, אשר שילב באישיותו ידיעה רחבה בהלכה, בקבלה, בפילוסופיה ובחכמות הכלליות. נולד במודינה לאביו רבי מזל טוב מודינא, והיה מצאצאיו של המקובל רבי משה זכות (הרמ”ז). דודו ורבו היה רבי שמשון חיים נחמני, אחיינו של רבי שמשון חיים נחמני בעל *זרע שמשון*, שאותו הוא מזכיר בספרו ”זכר דוד” בכמה מקומות בכינוי ”מורי דודי”. רבי דוד זכות היה מממשיכי דרכם של רבני איטליה בדורות שקדמו לו, והלך בעקבות רבו רבי ישמעאל הכהן, רבה של ק”ק מודינה ומחבר שו”ת *זרע אמת* וחיבורים נוספים. משנת תר”ט (1849) כיהן כרבה של מודינה.