בידספיריט | כתב-יד פירושי המגיד מדובנא להגדה

כתב-יד פירושי המגיד מדובנא להגדה של פסח – ”אמת ליעקב” ו”חסד לאברהם” – תקצ”ז (1837) - כתב-יד חשוב ומעניין במיוחד, הכולל את שני הפירושים הנודעים להגדה של פסח: ” אמת ליעקב ”, מתורתו ומשליו של הגאון רבי יעקב קרנץ, המגיד מדובנא, ו” חסד לאברהם”, מאת רבי אברהם דב בעריש פלאם ממעזריטש, עורך כתבי המגיד ומוציאם לאור. כתב-היד משמר נוסח מורחב של שני החיבורים, ובו קטעים שלמים, הוספות ושינויי נוסח רבים שאינם מופיעים במהדורות הראשונות, וחלקם נדפסו רק במהדורות מאוחרות יותר. כתב-יד אשכנזי, מן המחצית הראשונה של המאה ה-19, משנת התקצ”ז. כתב-היד כולל את שני הפירושים להגדה של פסח: ”אמת ליעקב”, ובו ביאורים, חידושים ומשלים מתורת המגיד מדובנא, ו”חסד לאברהם”, חיבורו של רבי אברהם דב פלאם, אשר הקדיש את חייו לאיסוף כתבי המגיד, לעריכתם ולהוצאתם לאור. שני הפירושים נדפסו יחד לראשונה בספר ”יום ישועה על הגדת פסח”, בזולקווא, תקצ”ו (1836), ובמהדורה נוספת בשנת תקצ”ז (1837). בהדפסה הראשונה ציין המוציא לאור כי הדפיס את הפירושים עד ההלל, ובהדפסה שלאחריה נוספו הפירושים להמשך ההגדה. חשיבותו המיוחדת של כתב-היד – נוסחאות וקטעים נוספים שאינם בדפוסים הראשונים. חשיבות ביבליוגרפית ומחקרית מיוחדת נודעת לכתב-היד שלפנינו, המשמר נוסח שונה ומורחב של שני הפירושים, ובו קטעים שלמים ושינויי נוסח רבים בהשוואה לשתי המהדורות הראשונות. חלק מן הקטעים הנוספים, הן מתורת המגיד מדובנא והן מחיבורו של רבי אברהם דב פלאם, נמצאו בדפוסים מאוחרים יותר, אך אינם מופיעים במהדורות הראשונות של החיבור. ממצא מעניין במיוחד מצוי בפירוש ”חסד לאברהם” על הפסוקים ”שפוך חמתך על הגויים”. בכתב-היד מופיע פירוש שלם שאינו נמצא במהדורת תקצ”ז, ונדפס רק במהדורות מאוחרות יותר. אולם בסיום הפירוש מופיע בכתב-היד פרט אישי חשוב, שלא נכלל אף בנוסח שנדפס מאוחר יותר: ”מפי אחי השלם המפואר מו”ה שמחה נ”י”. הכוונה לרבי שמחה פלאם, אחיו של רבי אברהם דב פלאם, הנזכר בשמו גם במקום אחר בכתבי אחיו. לפנינו אפוא נוסח המשמר לא רק את הפירוש עצמו, אלא גם את ייחוס הדברים לאחיו של המחבר – פרט ביוגרפי וספרותי שנשמט מן המהדורות הנדפסות שנבדקו. לצד קטע זה נמצאים בכתב-היד קטעים נוספים מפירוש ”אמת ליעקב” של המגיד מדובנא, שאינם מופיעים במהדורות הראשונות ונדפסו רק במהדורות מאוחרות יותר. כמו כן ניכרים הבדלים רבים בנוסחם של הפירושים בהשוואה לדפוסים. בסוף כתב-היד מופיעה הלשון ”מרום מראשון” , בדומה לנוסח שבמהדורת תקצ”ז, שבה מודגשת המילה ” מראשון ”. התאמה זו, לצד הבדלי הנוסח והקטעים הנוספים, מוסיפה עניין לבירור הקשר שבין כתב-היד לבין שלבי עריכתו והדפסתו של החיבור. לאור מכלול הממצאים עולה האפשרות המעניינת כי כתב-היד שלפנינו קשור במישרין לעבודתו הספרותית של רבי אברהם דב פלאם, ואולי אף נכתב בידו ממש. כתב-היד נכתב בכתיבה אשכנזית המתאימה לתקופת פעילותו של פלאם. שילוב שני הפירושים באותו כתב-יד, קיומם של קטעים שלא נדפסו במהדורות הראשונות, שינויי הנוסח הרבים, ובייחוד הפירוש הנוסף ב”חסד לאברהם” הכולל אזכור אישי של אחי המחבר, רבי שמחה פלאם, מעלים את האפשרות שלפנינו טופס מוקדם הקשור לתהליך עריכתם והכנתם לדפוס של שני החיבורים. ייתכן כי פלאם עצמו העתיק את פירושי המגיד מדובנא ושילב בהם את פירושיו וחידושיו, וכי כתב-היד שימש אותו במהלך עבודתו על החיבור. אפשרות נוספת היא שמדובר בהעתקה שנעשתה עבורו או בסביבתו, מתוך נוסח מורחב שהיה בידיו. עם זאת, זיהוי כתב-היד כאוטוגרף של פלאם טעון עדיין השוואה לדוגמאות מוכחות של כתיבת ידו. בראש כתב-היד מופיעה חתימה: ”הק' צבי...”. המשך שם המשפחה אינו ניתן לפענוח בשל קיצוץ השוליים. המגיד מדובנא ומפעלו הספרותי של רבי אברהם דב פלאם. רבי יעקב קרנץ, המגיד מדובנא (תק”א–תקס”ה; 1741–1804), מגדולי הדרשנים והמגידים שקמו בישראל, התפרסם בכישרונו המופלא להמחיש רעיונות עמוקים באמונה, במוסר ובעבודת ה' באמצעות משלים מחוכמים, ציוריים וקולעים. שמו יצא לתהילה בכל תפוצות ישראל, ואף הגאון מווילנה ביקש לשמוע את דרשותיו ומשליו. על אף פרסומו העצום, לא הוציא המגיד את חיבוריו לאור בחייו, ורבים מדברי תורתו נותרו מפוזרים ברשימות, במחברות ובטיוטות. רבי אברהם דב בער פלאם (תקנ”ה–תרל”ו; 1795–1876), יליד ותושב מעזריטש, דרשן וסופר תורני נודע, היה האיש שבזכותו ניצל חלק ניכר מאוצרו הספרותי של המגיד מדובנא. לאחר שגילה בגניזה במעזריטש מחברות ורשימות בכתב-יד ובהן דברי תורתו של המגיד, קיבל על עצמו את המשימה הגדולה של עריכתן והבאתן לדפוס. ר”א פלאם הקדיש שנים רבות למפעל זה, ובין היתר הוציא לאור את הספר ”קול יעקב”, משלי המגיד על התורה, בהסכמת רבי יצחק קרנץ, בנו של המגיד. בהמשך ערך והוציא לאור חיבורים נוספים מתורת המגיד, ואף חיבר בעצמו פירושים וביאורים, ובכך תרם תרומה מכרעת לשימור תורתו ולהנחלת משלי המגיד מדובנא לדורות. אחד ממפעליו החשובים היה הוצאת ”ספר יום ישועה על הגדת פסח” , בזולקווא תקצ”ו (1836), שבו שילב את פירושי ומשלי המגיד מדובנא, בשם ”אמת ליעקב”, עם פירושו שלו, ”חסד לאברהם”. ההגדה זכתה להצלחה ולמהדורות נוספות, ובמהדורות מאוחרות נדפסה גם עם הסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר ורבי שלמה זלמן טיקטין. לפנינו כתב-יד נדיר ובעל חשיבות מחקרית וביבליוגרפית, המשמר נוסח מורחב של פירושי המגיד מדובנא ורבי אברהם דב פלאם להגדה של פסח, לא ידוע על כתב-יד נוסף של שני הפירושים, ”אמת ליעקב” ו”חסד לאברהם”, ובמאגרי כתבי-היד ובקטלוגים של הספריות לא אותר עותק נוסף בכתב-יד. לפנינו אפוא כתב-יד נדיר ביותר, בעל חשיבות ביבליוגרפית ומחקרית מיוחדת, המשמר נוסח מורחב של שני החיבורים, ובו קטעים שלמים ושינויי נוסח רבים שאינם מופיעים במהדורות הראשונות. [48] עמודים בכתב-יד. מצב טוב. כריכת חצי עור חדשה.