בידספיריט | סידורו האישי של הצדיק הנסתר

סידורו האישי של הצדיק הנסתר רבי יוסף וולטוך – עם רישום בעצם כתב־יד קדשו - סידורו האישי של הצדיק הנסתר רבי יוסף וולטוך – עם רישום בעצם כתב־יד קדשו סידור ישועות ישראל, כמנהג ספרד. הסידור החסידי הנודע, שממנו נהגו להתפלל גדולי האדמו”רים החסידיים. דפוס צילום של מהדורת לובלין. ירושלים, תשכ”ב [1962]. העותק האישי של הצדיק הנסתר והמקובל האלוקי רבי יוסף וולטוך, בן אחר בן למגיד הקדוש מזלאטשוב – עם רישום מפורש בעצם כתב־יד קדשו. הסידור שלפנינו הינו כרך עב כרס במיוחד, המחזיק קרוב לשבע מאות עמודים, וכולל למעשה את סדר עבודת ה' של השנה כולה: תפילות ימות החול והשבת, מחזורים לשלושת הרגלים, תפילות ראש השנה ויום הכיפורים, הגדה של פסח וספר תהלים. לפנינו אפוא לא רק סידור החול והשבת האישי של אחד מגדולי הצדיקים הנסתרים בדור האחרון; לפנינו גם מחזורי הימים הנוראים ושלושת הרגלים שלו, ההגדה של פסח שממנה ערך את ליל הסדר, וספר התהלים האישי שלו! בסידור זה שפך רבי יוסף וולטוך את נפשו בתפילותיו המפורסמות, שנמשכו שעות על גבי שעות. ממנו התפלל בהתבודדויותיו על קברי הצדיקים ובמקומות קדושים ונסתרים מעין אדם; בין דפיו נשא את תחינותיו ותפילותיו, ובהן העתיר לישועת הכלל והפרט. סידור שליווה את אחד המופלאים שבצדיקי הדור האחרון בעבודת הקודש שלו, הרחק מעיני הבריות. מפרט: כ־700 עמ'. 16.5 ס”מ. מצב טוב מאוד. מעט מאוד נקבי עש זעירים. הצדיק הנסתר רבי יוסף וולטוך [תרפ”א–תשמ”ג], נמנה על חבורת הצדיקים הנסתרים שפעלה במשותף בארץ ישראל בראשית שנות המדינה. תופעה פלאית כשלעצמה, שכמעט לא היה לה אח ורע, לא לפניה ולא לאחריה. בחבורה מופלאה זו נמנו ה'סנדלר' – רבי משה יעקב רביקוב; ה'צייר' – רבי לאון פטילון; רבי אברהם פיש מתל אביב; רבי מנדל מבני ברק ועוד. רבים מבני החבורה נפטרו בלא שהותירו אחריהם זרע של קיימא – עובדה מפליאה כשלעצמה, המוסיפה נופך של מסתורין לדמויותיהם. כאילו ירדו לעולמנו מעולמות עליונים ומדורות קדומים, לשם שליחות מסוימת, ומשהשלימו את שליחותם – נעלמו כלעומת שבאו. הרה”ק רבי יוסף וולטוך היה בעל ייחוס משפחתי רם ונישא, דור שביעי לשושלת של בעלי רוח הקודש, שראשיתה במגיד הקדוש רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב. הוא עמד בקשר קרוב עם גדולי האדמו”רים בדורו, ובהם הרה”ק רבי שלומ'קה מזוועהיל, אדמו”רי בית רוז'ין והרה”ק רבי משה מרדכי מלעלוב, שהתבטאו אודותיו בביטויים מופלגים, ואף היו שולחים אליו מחסידיהם להתברך מפיו. רבי יוסף הרבה להשתטח על קברי צדיקים ולהתבודד במקומות קדושים, ושם, כפי המסופר בתולדותיו, זכה לגילויים נשגבים. את מדרגותיו הרוחניות העצומות הסתיר בקנאות, ובחר לחיות בפשטות ובאלמוניות מופלגת. לפרנסתו עבד בלילות בניקוי רחובות תל אביב, ומכאן הכינוי שבו נודע לימים – ”מטאטא הרחובות הקדוש”. מאחורי דמותו של מנקה הרחובות הפשוט הסתתר, על פי עדויות גדולי דורו, איש אלוקים קדוש, בעל השגות נשגבות, שרבים שיחרו לפתחו לקבלת ברכה וישועה. תולדותיו ומעשיות הפלא שנקשרו בדמותו כונסו בספרים הצדיק הפלאי (ב' כרכים), עוד יוסף חי וצדיקים נסתרים בדור האחרון. על מצבת קדשו בהר הזיתים נחקק: ”פ''נ אדמו”ר הרה''צ הק' יוסף זצל''ה וולטוך בן הרה''צ שמחה בונים זצ''ל נצר לאדמו''ר הרה''צ הק' הר''ר יחיאל מיכל המגיד מזלאטשוב זצל''ה זי''ע ועכי''א נשמתו עלתה למרום בעיה''ק צפת תובב''א כ' אייר תשמ''ג תנצב''ה”.