בידספיריט | וכל עשירותא ביה אשתכח !!

וכל עשירותא ביה אשתכח !! כתב־יד ”הצדיק מרעננה” בעניין מידת היסוד | לא נדפס מעולם - שני עמודים המחזיקים קרוב לחמש מאות מילים, בעצם כתב־יד־קדשו של המקובל האלוקי רבי יצחק הכהן הוברמן – ”הצדיק מרעננה”, בעל ה”בן לאשרי” – ובהם מהלך שלם, מתחילתו ועד סופו, בענייני יוסף הצדיק ומידת היסוד. [רעננה, תשכ”ה 1965]. לא נדפס! לפנינו חידושי תורה נפלאים שלא שזפתם עין , בעצם כתב־יד־קדשו של אחד מגדולי הצדיקים, המקובלים ופועלי הישועות בדור הקודם, המיוסדים על דברי מרנא החת”ם סופר. החידושים עוסקים ביוסף הצדיק ובמידת היסוד – המסוגלת לעשירות , כמובא בזוהר הקדוש [פרשת מקץ]: ”ההוא נהר דנגיד ונפיק מעדן... דא יסוד דאקרי יוסף... וכל עשירותא ביה אשתכח”  [תרגום: ”אותו נהר הנמשך ויוצא מעדן... זהו היסוד הנקרא יוסף... וכל העשירות נמצאת בו”]. כידוע, כתבי־יד־קדשם של צדיקי הדורות נחשבו לקמיעות ולסגולה לשמירה, לברכה ולהצלחה. על אחת כמה וכמה כתב־יד זה, מאת ”הצדיק מרעננה” שנודע כפועל ישועות , העוסק כולו ביוסף הצדיק ו במידת היסוד – מידת השפע והעשירות, שעליה נאמר בזוהר: ”וכל עשירותא ביה אשתכח” – וכל העשירות נמצאת בו. מפעים עד דמעות הוא סיום כתב־היד.   בו כותב איש הא-לוקים:  ”וזה מליצה ישרה על יוסף, ובזכות זה הוא ימליץ עלי שאזכה לתקן כ”מ שפגמתי במדתו ברו”ג, ולהשמר מעתה ועד עולם מכל מיני פגה”ב [פגם הברית], אכי”ר”. חשוב להבהיר  כי פגם הברית אצל צדיקים אינו כפשוטו ח”ו, אלא נמדד לפי מדרגות הקדושה הנשגבות שבהן חיו: היסח הדעת לרגע מן הקדושה, שמיעת קול אשה וכיוצא באלו – עניינים שבמושגיהם נחשבו לפגם הדורש תשובה ותיקון.  [1] דף, 22×14 ס”מ. כתוב בשתי עמודות, בכתב־יד צפוף.   מצב: טוב מאוד. ..................................... הגאון הקדוש רבי יצחק הכהן הוברמן [תרנ”ו–תשל”ז], הנודע בכינויו ”הצדיק מרעננה” , מגדולי הצדיקים והמקובלים בדור האחרון, נודע בקדושתו ובפרישותו, בגאונותו בנגלה ובנסתר ובכוח תפילותיו וברכותיו. נולד בפולין, ובצעירותו הסתופף בצילם של גדולי התורה והחסידות, ובהם הגאון רבי יעקב מרדכי מבילגוריא, האדמו”ר בעל ה”שם משמואל” מסוכוטשוב והאדמו”ר בעל ה”אמרי אמת” מגור. היה קשור בעבותות אהבה לחסידויות גור וליובאוויטש. בימי השואה הוגלה לסיביר, שם הועסק בעבודת פרך בניסור עצים. מסופר כי כאשר אילצוהו לעבוד בשבת קודש, חתך את קצה אצבעו כדי להימנע מחילול שבת. לאחר השואה שימש במשך כשש שנים ברבנות העיר ווצלר (Wetzlar) שבגרמניה. לאחר מכן עלה לארץ ישראל והתיישב ברעננה, שם התפרסם כ איש אלוקים קדוש, מקובל ופועל ישועות. רבים נהרו אל ביתו ברעננה כדי להתברך מפיו ולהיוושע בתפילותיו. הצדיק מרעננה נודע במסירות נפשו למען הזולת; הוא היה מרבה להתפלל על כל אדם שהוזכר לפניו, ולעיתים היה עומד בתפילה ובבכייה במשך שעות ארוכות למען חולה הזקוק לרחמי שמים. קשר מיוחד היה לו עם אדמו”רי בית גור, ובייחוד עם האדמו”ר רבי ישראל אלתר, בעל ה”בית ישראל”, שהיה מכנהו בחיבה ובהערכה ”דער רעננע'ר רוב” – הרב מרעננה . מסופר כי ה”בית ישראל” אף היה מגיע לרעננה ומתבונן בהיחבא בעבודת קדשו ובהנהגותיו. גדולי הדור הפליגו בשבחו. מרן הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך, בהסכמתו לספרו, מתאר אותו בתואר המופלא: ”המפורסם למלא דעת בנגלה ובנסתר”. לפנינו כתב־יד קבלי־חסידי שלא נדפס מעולם, העוסק ביוסף הצדיק ובמידת היסוד – מידת השפע והעשירות – ובסיומו תפילה מרטיטה החושפת טפח מעבודת קדשו הנסתרת של ”הצדיק מרעננה”.