בידספיריט | אוצר של קבלה מעשית! כתב־יד

אוצר של קבלה מעשית! כתב־יד ענק – מאות סגולות, קמיעות, רפואות, גורלות, מזלות ועברונות, עם איורים ותרשימים קבליים – סלמס, כורדיסטאן, המאה ה־19 - כתב־יד קבלי גדול ומרשים, הכולל כ־300 עמודים של סגולות, קמיעות, שמות קודש, רפואות, גורלות, מזלות, עברונות ונוסחאות שונות בקבלה מעשית. כתיבה מזרחית, עם איורים ותרשימים קבליים. סלמס (Salmas), כורדיסטאן, המאה ה־19. כתב היד נכתב בידי החכם רבי אברהם בן יצחק מסלמס, אשר שמו מופיע במספר קולופונים ורישומים לאורך החיבור, לצד תאריכים מן השנים תרכ”ח–תרנ”ו [1868–1896]. לפנינו אוסף רחב היקף של מסורות קבליות, נוסחאות קמיעות וסגולות, המיועדות למגוון רחב של צורכי האדם – רפואה, שמירה והצלה, ישועה מייסורים, שלום בית, אהבה, הצלחה ועוד – לצד חיבורים בענייני גורלות, מזלות ועברונות. קמיעות, רפואות וגורלות – אוצר מסורות בקבלה מעשית כתב היד מכיל ליקוטים רבים ומגוונים, ובהם נוסחאות קמיעות וסגולות למטרות שונות, הוראות לרפואות ולשמירה, שמות קודש וצירופי אותיות, לצד חיבורים בענייני גורלות ומזלות. בין החיבורים והעניינים המופיעים בכתב היד: נוסחאות קמיעות וסגולות לרפואה, שמירה, הצלה מייסורים, שלום בית, אהבה והצלחה. ספר הגורלות המיוחס לאבן עזרא – מענפי ספרות הגורלות והחיזוי במסורת היהודית. גורל דניאל הנביא – חיבור בענייני גורלות המיוחס לדניאל. ספר הסגולות – ליקוט סגולות ונוסחאות למטרות שונות. מזלות ועברונות, לצד עניינים נוספים מתחומי הקבלה המעשית והמסורות העממיות. לצד הטקסט מופיעים תרשימים ואיורים קבליים, המשולבים בנוסחאות ובעניינים השונים. היקפו הגדול של כתב היד וריבוי החיבורים הכלולים בו מעניקים לו חשיבות מיוחדת כמקור לחקר מסורות הקבלה המעשית, הרפואה העממית והאמונות והמנהגים שרווחו בקהילות היהודיות באזור כורדיסטאן ופרס. ”אברהם בן יצחק סלמאסנא” – קולופונים המתעדים את הסופר ואת עירו חשיבותו ההיסטורית של כתב היד מתעצמת לנוכח ריבוי הקולופונים והרישומים המזהים את הסופר, את מקום מוצאו ואת שנות פעילותו. במספר מקומות בכתב היד, ובייחוד בסופו, מופיע שמו של הסופר: ”אברהם בן יצחק סלמאסנא” כלומר, רבי אברהם בן יצחק מן העיר סלמס. ברישומים אלה נזכרות השנים תרכ”ח–תרנ”ו [1868–1896], המעידות על תקופת פעילותו של הכותב. בדף ח' ע”ב מופיע רישום משנת תרכ”ח [1868], ללא שמות, ובו נזכרת העיר: ”מתא סלמאס דעל נהר דריך” אזכור זה מעניק לכתב היד זיקה גאוגרפית מפורשת לעיר סלמס ולסביבתה. זיהויו של הסופר מתחזק באמצעות כתב־יד נוסף הידוע במחקר: רבי אברהם בן יצחק כתב, יחד עם אחיו, גם את כתב־יד ירושלים, הספרייה הלאומית, מס' 7706, בין השנים תרמ”ה–תרס”ב [1885–1902]. לפנינו אפוא כתב יד שניתן לקשור לסופר יהודי מזוהה, אשר פעל במשך עשרות שנים ועסק בהעתקת חיבורים ומסורות שונות. רישומי בעלות בני למעלה ממאה שנה לצד הקולופונים מופיעים בכתב היד רישומי בעלות של הסופר עצמו ושל בנו מרדכי, מן השנים תרס”ג–תרס”ה [1903–1905], המעידים על המשך החזקת כתב היד במשפחה לאחר תקופת כתיבתו. בדף קל”ב ע”ב מופיע רישום בעלות נוסף: ”לרחמים וישנקה מתלין לר”ח תשרי כ”ו בו שנת תרפ”ה” רישום זה מתעד שלב נוסף בתולדות כתב היד, בשנת תרפ”ה [1924]. ריבוי הקולופונים ורישומי הבעלות, לצד הזיהוי עם כתב יד נוסף השמור בספרייה הלאומית בירושלים, מעניקים לחיבור ערך ביבליוגרפי והיסטורי מיוחד. עדות נדירה למסורות הקבלה המעשית של יהודי סלמס וכורדיסטאן כתב היד שלפנינו משקף עולם עשיר של מסורות יהודיות בתחומי הקבלה המעשית, הקמיעות והרפואות, כפי שנשתמרו בקהילות המזרח באזור סלמס. בניגוד לחיבור קבלי עיוני המתמקד בביאור מושגים וסודות, לפנינו אוסף מעשי רחב היקף, המיועד להתמודד עם צורכי החיים עצמם: מחלות וסכנות, מצוקות אישיות ומשפחתיות, שאלות גורל ומזל, שלום בית, אהבה, שמירה והצלחה. העובדה שהחיבור משתרע על פני כ־300 עמודים, ונכתב בידי סופר מזוהה ששמו ופעילותו מתועדים גם בכתב יד נוסף, מעניקה לו עניין מיוחד לחקר התרבות היהודית והמסורות הקבליות בקהילות האזור במאה ה־19. כתב־יד קבלי נדיר ורב־היקף – כ־300 עמודים של קמיעות, סגולות, שמות קודש, רפואות, גורלות, מזלות ועברונות, עם איורים ותרשימים קבליים, קולופונים ורישומי בעלות מתקופות שונות. עדות חשובה למסורות הקבלה המעשית של יהודי סלמס וכורדיסטאן במאה ה־19. כ־300 עמודים. 21.5 ס”מ. מצב: בינוני–טוב. מעט כתמים וסימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קלים בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. הדף הראשון מנותק. רישומים שונים. כריכה חדשה. מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב. מס' פריט PS.011.009.