בידספיריט | הגאון רבי שאול מאמשטרדם בעל

הגאון רבי שאול מאמשטרדם בעל ”בנין אריאל” – שני פריטים אישיים: כרך התלמוד שלו עם הקדשה מוזהבת על הכריכה – ודיוקנו הנדיר שנדפס בחייו - שני פריטים חשובים הקשורים בגאון רבי שאול לווינשטאם, בעל ”בנין אריאל”, רבה הנודע של הקהילה האשכנזית באמשטרדם ומגדולי רבני דורו: כרך תלמוד בבלי שהיה שייך לרבי שאול, בכריכת עור מקורית הנושאת הקדשה מוזהבת לכבודו – ולצדו דיוקנו הנדיר בתחריט שנעשה באמשטרדם בשנת תק”מ [1780], בחייו של רבי שאול. שני הפריטים יוצרים יחד מכלול אישי והיסטורי יוצא דופן מדמותו של רבה הגדול של אמשטרדם – ספר תלמוד מספרייתו, הנושא על כריכתו את שמו ותוארו באותיות זהב, ולצדו דיוקנו כפי שהונצח בתחריט בן התקופה. 1. מסכתות זבחים, מנחות ובכורות – אמשטרדם, תקכ”ה – העותק האישי של רבי שאול מאמשטרדם תלמוד בבלי, מסכתות זבחים, מנחות ובכורות, עם המפרשים. אמשטרדם, בדפוס האחים יעקב ויוסף פרופס, תקכ”ה [1765]. העותק האישי של הגאון רבי שאול לווינשטאם, בעל ”בנין אריאל” ורבה של אמשטרדם, בכריכת עור מקורית ומפוארת, המעוטרת בהטבעות זהב. על גבי הכריכה הוטבעה באותיות מוזהבות כתובת הקדשה: ”נדבת אדמו”ר אב”ד ור”מ הגאון מוהר”ר שאול נר”ו”. לפנינו שריד מוחשי מספרייתו של אחד מגדולי רבני אירופה במאה הי”ח. חשיבותו של הכרך אינה מסתכמת בחתימת בעלים או בחותמת שנוספה לאחד מדפיו: שמו ותוארו של רבי שאול שולבו בגוף הכריכה המקורית עצמה, בהטבעת זהב שנעשתה בעת מלאכת הכריכה. הכיתוב ”נדבת אדמו”ר אב”ד ור”מ” אף משמר את האופן שבו נתפס רבי שאול בקרב בני קהילתו – אב בית הדין וראש המתיבתא, רבם ומורם של יהודי אמשטרדם. משמעות מיוחדת יש לכך שמדובר דווקא בכרך תלמוד בבלי שנדפס באמשטרדם בתקופת כהונתו של רבי שאול כרב העיר. הכרך נדפס בשנת תקכ”ה [1765], כעשור לאחר שנתמנה רבי שאול למלא את מקום אביו ברבנות אמשטרדם. לפנינו אפוא ספר שנדפס בעירו ובתקופת רבנותו, ונכרך בכריכה הנושאת את שמו ותאריו. מצב טוב. כתמי זמן. קרע משוקם בשולי השער הלבנים הפנימיים. כריכת עץ מחופת עור מקורית, עם הטבעות ועיטורים מוזהבים וכתובת הקדשה מוזהבת. הצד הקדמי של הכריכה מנותק. 2. דיוקן רבי שאול מאמשטרדם – תחריט נדיר שנעשה בחייו – אמשטרדם, תק”מ [1780] דיוקן הגאון רבי שאול לווינשטאם, אב”ד אמשטרדם ובעל ”בנין אריאל”. תחריט מעשה ידי Christian Friedrich Fritzsch, על פי G. Pinhas. אמשטרדם, תק”מ [1780]. דיוקן נדיר של רבי שאול שנעשה ונדפס בחייו, בשעה שכיהן כרבה של הקהילה האשכנזית באמשטרדם. מתחת לדמותו נדפס הכיתוב: ”זה דמות כבוד פני הרב המופלג והכולל אמ”ו שאול בחיר ה' חמדת ישראל יצ”ו, בעל בית אריאל אב”ד ור”מ בק”ק אשכנזים אשר באמשטרדם אי”ע”. ומתחתיו נדפס שיר שבח לכבודו: ”זאת היא צורת שאול מלאך האל, עניו, חסיד, צדיק, מעין חכמה, אריה קורא על מצפה ישראל, שלם חנו, ותהלתו דומה”. הדיוקן נעשה בידי אמן התחריט כריסטיאן פרידריך פריטש (Christian Friedrich Fritzsch), בן למשפחת אמני תחריט. פריטש נולד בהמבורג ולמד את מלאכת התחריט בבית המלאכה המשפחתי. בהמשך פעל בהולנד ושימש גם כחרט באוניברסיטת גטינגן. עבודתו כללה דיוקנאות ואיורים לספרים. העובדה שהתחריט נוצר בחייו של רבי שאול, בעת שכיהן כרבה של אמשטרדם, מעניקה לו חשיבות איקונוגרפית והיסטורית מיוחדת: אין זו דמות מאוחרת שנוצרה על פי מסורת, אלא דיוקן בן תקופתו של הרב, שנועד להנציח את דמותו ואת מעמדו הציבורי. כ־26×40 ס”מ. עם פספרטו, בתוך מסגרת נאה. תחריט נדיר במיוחד במצב טוב מאוד. הגאון רבי שאול לווינשטאם [תע”ז–תק”ן; 1717–1790], בעל בנין אריאל, היה מגדולי רבני דורו, בדורם של בעל נודע ביהודה ורבי יצחק מהמבורג. רבי שאול היה נצר למשפחות הרבנות המפוארות ביותר באשכנז: נכדו של ה”חכם צבי”, ובנו של רבי אריה ליב אב”ד גלוגא ואמשטרדם, שהיה בנו של רבי שאול בן רבי העשיל מקראקא. כיהן תחילה כאב”ד דובנא, על מקום חותנו רבי אברהם כהנא אב”ד דובנא. בשנת תקט”ו [1755], לאחר פטירת אביו רבי אריה ליב, נקרא למלא את מקומו ולעלות על כס הרבנות של הקהילה האשכנזית באמשטרדם. במשך עשרות שנים עמד בראש הקהילה ונחשב לאחת הדמויות הרבניות הבולטות בעיר. בפרשת ”הגט מקליווא”, מן הפולמוסים ההלכתיים הגדולים של המאה הי”ח, היה רבי שאול מן הרבנים המרכזיים שעסקו בפרשה, ולדעתו ההלכתית נודע משקל רב. חיבורו הגדול ”בנין אריאל”, הכולל חידושים ודרושים, נדפס באמשטרדם בשנת תקל”ח [1778], ושמו של הספר נעשה מזוהה עמו עד שנודע לדורות כ”בעל בנין אריאל”. עדות יוצאת דופן למעמדו של רבי שאול נמצאת בדברי מרן החיד”א, שביקר באמשטרדם בשנת תקל”ח ונפגש עמו. החיד”א, שאינו מרבה להזכיר בשם הגדולים את חכמי דורו החיים, מזכיר את רבי שאול בלשון יוצאת דופן של הערכה אישית: ”ואני הדל זכיתי לקבל פני שכינה בשנת תקל”ח מדי עברי בשליחות מצוה וזכיתי להתבסם מתורתו ומענותנותו ושלמותו”. החיד”א אף מתאר את הכבוד הגדול שנהגה קהילת אמשטרדם ברבה. דבריו מעניקים עדות בת הזמן למעמדו יוצא הדופן של רבי שאול – לא רק כפוסק וכראש ישיבה, אלא כרב נערץ על בני קהילתו. הספר והדיוקן – שני פריטים המשלימים זה את זה ייחודו של המכלול שלפנינו הוא בחיבור שבין שני הפריטים. מצד אחד – כרך התלמוד האישי של רבי שאול, שנדפס באמשטרדם בתקופת רבנותו ונושא על כריכתו המקורית את שמו ותוארו בהטבעת זהב: ” נדבת אדמו”ר אב”ד ור”מ הגאון מוהר”ר שאול נר”ו”. ומצד שני – דיוקנו של אותו רב, שנעשה באמשטרדם בחייו, ובו הוא מתואר שוב באותם תארים ממש – ”אב”ד ור”מ בק”ק אשכנזים אשר באמשטרדם”. ההקבלה בין שני הפריטים מעניקה למכלול משמעות מיוחדת: על כריכת ספרו מופיעים שמו ותוארו של רבי שאול באותיות זהב, ולצדה ניצבת דמותו כפי שהונצחה בחייו בידי אמן תחריט בן התקופה.