בידספיריט | סגולה לשלטון ולמלכות – כתב־יד
סגולה לשלטון ולמלכות – כתב־יד מה”בן איש חי” | ברכתו המפורסמת | טביעת אצבעו הקדושה - כתב־יד סגולי נדיר ובעל חשיבות מיוחדת, כולו – כ־120 מילים – בעצם כתב יד קדשו של גדול מקובלי בבל, רבינו יוסף חיים מבגדאד, בעל ה”בן איש חי” . [בגדאד, המחצית השנייה של המאה הי”ט]. רובם ככולם של כתבי ידו של ה”בן איש חי” נדפסו במהלך השנים בעשרות ספריו וחיבוריו. לפנינו כתב־יד יוצא דופן, הכולל חידושים אשר למיטב בדיקתנו האלקטרונית לא נדפסו. סגולה לשלטון ולמלכות! כתבי יד קדשו של ה”בן איש חי” נחשבו במשך הדורות לסגולה ולשמירה. בכתב היד שלפנינו נוסף לכך עניין סגולי מיוחד: ה”בן איש חי” כותב בו, בהדגשה , את הפסוק: ”ברוב עם הדרת מלך”. משמעות הפסוק – ככל שהעם המקיף את המלך רב ועצום יותר, כך מתרבה הדרו ומתעצמת מלכותו. נמצא כי לצד הסגולה המיוחסת לעצם כתב יד קדשו של ה”בן איש חי”, לפנינו כתב־יד שבמרכזו ”הדרת מלך” – פסוק של מלכות, הנהגה ושלטון, המעניק לדף שלפנינו משמעות סגולית מיוחדת לשלטון ולמלכות. ברכת ה”בן איש חי” המפורסמת! קובע ברכה לעצמו העמוד השני של כתב היד, שבו כתב מרן ה”בן איש חי” אך ורק את ברכתו הידועה: ”א־ל ש־די יהיה בעזרתינו וישמרנו ויעזרנו אכי”ר.” ברכה מפורסמת זו מופיעה בכתבי יד קדשו של ה”בן איש חי”, ויש הרואים בה אחת הסיבות לכך שכתבי ידו נחשבו במשך השנים למבוקשים במיוחד כסגולה וכקמיע, אף יותר מכתבי ידיהם של גדולי ישראל אחרים. טביעת אצבעו הקדושה! אנקדוטה מופלאה נוספת בפריט שלפנינו מעבירה רטט של התרגשות שלא מעלמא הדין: בשולי העמוד הראשון נמרח מעט דיו מכסת הסופר. ה”בן איש חי” ניגב את הדיו בידיו הקדושות, וכתוצאה מכך נטבעה על גבי הנייר טביעת אצבעו הקדושה! לפנינו אפוא שריד קדוש ומוחשי באופן יוצא דופן – טביעת אצבעו של גדול מקובלי בבל על גבי כתב ידו הקדוש, תופעה שלא ראינו כמותה בכתבי יד אחרים של ה”בן איש חי”. רבי יוסף חיים מבגדאד [תקצ”ג–תרס”ט], בעל ה”בן איש חי” וגדול חכמי המזרח בזמנו. נולד לרבי אליהו חיים, בן רבי משה חיים רבה של בגדאד, והיה תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. כבר בצעירותו נודע בגאונותו ובצדקותו. בהיותו כבן עשרים ושש החל לדרוש בבית הכנסת הגדול בבגדאד, ומאז דרש שם מדי שבת ויום טוב במשך כחמישים שנה. לדרשותיו המופלאות היו מתקבצים אלפי איש, שהאזינו לדבריו המתוקים במשך ארבע וחמש שעות. שמו יצא בכל קצווי תבל כ”חד בדרא” בנגלה ובנסתר, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ”ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברי הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע; על שם כך קרא לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי ועוד. לפנינו כתב־יד סגולי ונדיר במיוחד: חידושים שלא נדפסו מאת ה”בן איש חי”, פסוק ”ברוב עם הדרת מלך” בכתב יד קדשו, ברכתו המפורסמת ”א־ל ש־די יהיה בעזרתינו וישמרנו ויעזרנו”, ולצדם – טביעת אצבעו הקדושה של רבינו על גבי הדף. שריד קדוש ומוחשי מגדול מקובלי בבל, המשלב תורה, ברכה וסגולה בכתב יד קדשו. [2] עמ'. כ־15×12 ס”מ. כ־120 מילים בעצם כתב יד קדשו של ה”בן איש חי”. כולל ברכתו המפורסמת. מצב טוב–טוב מאוד.