בידספיריט | תקון ליל שבועות – העותק

תקון ליל שבועות – העותק האישי של פועל הישועות האדמו”ר רבי שמואל שמעלקא מסערט, בן בתו של ה”שר שלום” מבעלזא - פריט חסידי רב־סגולה! ספר ”תקון ליל שבועות” – העותק האישי של פועל הישועות הרה”ק רבי שמואל שמעלקא רובין מסערט, נכדו של ה”שר שלום” מבעלזא ומגדולי אדמו”רי בית רופשיץ–בעלזא. בו למד במשך כל ימי חייו בלילות הנשגבים של חג מתן תורתנו. חותמותיו הקדושות מתנוססות על שער הספר. סדר תקון ליל שבועות וליל הושענא רבה, באותיות גדולות ונאות, עם נקודות וטעמים, ”יהי רצון” ושאר בקשות, ובסופו סדר תרי”ג מצוות. חלק משער הספר נדפס בדיו אדומה. טשערנוביץ, תקצ”ח [1837]. בעמוד השער שתי חותמות בעלות, מחוקות מעט, של האדמו”ר רבי שמואל שמעלקא רובין מסערט, מגדולי אדמו”רי בית רופשיץ–בעלזא ומפורסם בדורו כפועל ישועות. לפי תאריך ההדפסה, הספר ליווה את הרה”ק רבי שמעלקא מסערט בלילות המקודשים והנשגבים במעגל השנה, החל משחר נעוריו, עת גדל כבן על שולחנו של זקנו ה”שר שלום” מבעלזא, ועד לאחרית ימיו, כאשר כיהן בעצמו כאדמו”ר לאלפים. ליל חג השבועות, ליל מתן תורה, הוא הלילה שבו נהגו ישראל קדושים מדורי דורות לנדד שינה מעיניהם ולהישאר ערים עד אור הבוקר, לעסוק בתורה ולהכין ולקדש את עצמם לקראת השעה שבה שב עם ישראל ועומד למרגלות הר סיני לקבלת התורה. על פי תורת החסידות נודעת ללילה זה מעלה עליונה במיוחד, כהכנה לקבלת התורה. ומה גדולה הסגולה לקרוא את סדר התיקון בלילה קדוש ונשגב זה מתוך הספר הק' הלזה שבו קרא והגה הרה”ק רבי שמעלקא מסערט בעצמו, בעת עבודתו והכנתו לקבלת התורה. האדמו”ר רבי שמואל שמעלקא רובין מסערט [נפטר ח' אדר תרס”א], מגדולי אדמו”רי בוקובינה בדורו, נצר לשושלות הקודש רופשיץ ובעלזא ומפורסם כבעל מופת ופועל ישועות. אביו רבי יצחק רובין מברודי היה נכדו של הרה”ק רבי אשר ישעיה מרופשיץ – ה”רבי ר' אשר'ל”; ואמו הרבנית איידיל הייתה בתו של הרה”ק רבי שלום רוקח, ה”שר שלום” מבעלזא [שאביה הק' התבטא אודותיה ”שאין היא חסרה אלא שטריימל...”]. רבי שמואל שמעלקא גדל והתחנך בבית זקנו הגדול, ה”שר שלום” מבעלזא, ובכך זכה עוד מנעוריו להסתופף בצלו של מייסד שושלת בעלזא. נשא את בתו של האדמו”ר רבי יוסף אלטר הגר מראדוביץ, בנו של רבי חיים הגר מקוסוב, ולאחר נישואיו קבע את מושבו בסערט שבבוקובינה, שם הנהיג את חצרו במשך שנים רבות. שמו יצא למרחוק כבעל מופת ופועל ישועות, והמונים שיחרו לפתחו לקבל את ברכתו ועצתו; דמותו כפועל ישועות הייתה כה מפורסמת, עד שיהודים הגיעו אליו אף ממרחקים. הוא נחשב לאחד מגדולי האדמו”רים בבוקובינה, ושילב את מורשת אבותיו הקדושים לבית רופשיץ עם מורשת בית בעלזא שבה גדל. נסתלק ביום ח' באדר תרס”א ונטמן בסערט, שם הוקם אוהל על ציונו. את מקומו באדמו”רות מילא בנו, האדמו”ר רבי פנחס מנחם מנדל רובין מסערט. ראה: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות ג, תתיג. קפח דף. 19 ס”מ. מצב בינוני-טוב. נקבי עש עם פגיעה כל שהיא בטקסט. דף אחרון מנותק. לא כרוך.