בידספיריט | כתב יד. קובץ מערכות עמוקות

כתב יד. קובץ מערכות עמוקות על מדרשי חז”ל וסוגיות הש”ס (בבלי וירושלמי) – פינסק [קארלין], תרכ”ז (1867) - לא נדפס! בשער כתב היד חקק המחבר את הכותרת המרכזית: ”בבל”, ובצידה רשם בסוגריים את פשר השם על פי דרשת חז”ל במסכת סנהדרין (דף כד.): (מאי בבל? אמר ר' יוחנן בלולה במקרא, בלולה במשנה, בלולה בתלמוד. סנהדרין כד.) כתב היד מכיל כ-15 מערכות ארוכות ויסודיות, רובן ככולן ביאורים עמוקים ורחבי יריעה על מדרשי חז”ל וסוגיות חמורות בש”ס, המאורגנים ומחולקים לפרקים פנימיים. תוכן כתב היד: ● מערכה א. ביאור עמוק על הכתוב: ”וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כׇּל הָאָרֶץ” (במדבר י”ד כ”א). ● מערכה ב. ביאור רחב על הכתוב: ”ויִּחַר לְאַבְנֵר מְאֹד עַל דִּבְרֵי אִישׁ בֹּשֶׁת וַיֹּאמֶר הֲרֹאשׁ כֶּלֶב אָנֹכִי אֲשֶׁר לִיהוּדָה” (שמואל ב' ג' ח'). ● מערכה ג. ביאור הכתוב בפסוק: ”וַיְחַלֵּק לְכָל הָעָם, לְכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל, לְמֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, לְאיש לכל אדם חַלַּת לֶחֶם אַחַת וְאֶשְׁפָּר נתח בשר אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה עוגה אֶחָת” (שמואל ב' ו' יט'). ● מערכה ד. ביאור מקיף על מזמור קל”ב בתהילים, המיוסד ומחולק לעשרה פרקים. ● מערכה ה. ביאור למדני על משנה א' בפרק שני במסכת חגיגה: ”אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו כל המסתכל בארבעה דברים, ראוי לו כאילו לא בא לעולם”. מערכה זו מחולקת ל5 פרקים. ● מערכה ו. ביאור על הברייתא המובאת במסכת סופרים על הפסוק: ”כי חולת אהבה אני”. ● מערכה ז. ביאור סוגיא חמורה במסכת גיטין (דף מה.): ”ההוא עבדא דערק מחוצה לארץ לארץ”. מערכה ארוכה המחולקת ל10 פרקים! ● מערכה ח. המשך ישיר לסימן הקודם, המוקדש כולו לביאור ענין הלכתי וסבוך של קבלת גר מעמון ומואב, ומחולק ל6 פרקים. ● מערכה ט. מערכה למדנית מובהקת המיישבת את קושיית התוספות במסכת יומא (דף ט.) ד”ה ”ולא”, בעניין מניין הכהנים הגדולים ששימשו בבית ראשון. מחולק ל4 פרקים! ● מערכה י. ביאור סוגיא במסכת סנהדרין (דף נח.): ”אמר רב חסדא עבד כנעני מותר באמו ומותר בבתו”, המיוסד ומחולק ל6 פרקים. ● מערכה י”א. ביאור סוגיית התלמוד הירושלמי (פרק ו' דשביעית) בעניין: ”אמר ריב”ל כתיב ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב זו סיסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות”. ● מערכה י”ב. ביאור עמוק במדרש בראשית רבה (פרשה מ”ב): ”כל אלה חברו אל עמק השדים. שלש שמות נקראו לו: עמק השדים; עמק שוה; עמק סוכות”. ● מערכה י”ג. ביאור במדרש בראשית רבה (פרשה נ”ג): ”ויגדל הילד ויגמל ר' הושעיה רבה אמר נגמל מיצר הרע”. ● מערכה י”ד. ביאור במדרש בראשית רבה (פרשה מ”ד) בעניין: ”גירות בארץ לא להם”. ● מערכה ט”ו. בביאור משנה בפרק ד' ממסכת אבות: ”הֱוֵי מְמַעֵט בָּעֵסֶק, וַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה. וֶהֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָל אָדָם. וְאִם בִּטַּלְתָּ מִן הַתּוֹרָה, יֶשׁ לְךָ בְּטֵלִים הַרְבֵּה כְּנֶגְדָּךְ. וְאִם עָמַלְתָּ בַתּוֹרָה, יֶשׁ לוֹ שָׂכָר הַרְבֵּה לִתֶּן לָךְ”. בין השנים האלו היוו פינסק וקארלין מרכז תורני בולט, בהנהגתם של רבנים ליטאים וחסידים בולטים, ביניהם הגאון ר' אלעזר משה הלוי הורוויץ (בעל ”אהל משה”) והגאון ר' דוד פרידמן מקארלין (”פסקי הלכות”). לצדם, כיהנו בתקופה זו גם הגאון ר' מרדכי זקהיים והאדמו”ר רבי אהרן פרלוב - הבית אהרן מקארלין, אשר יצרו אווירה למדנית ייחודית. [20] עמ' כתובים, ועוד עמ' ריקים. 20X15 ס”מ. מצב טוב. כריכה ישנה, גב הכריכה שוחזר בבד.