בידספיריט | כתב־יד חסידי שלא נדפס –

כתב־יד חסידי שלא נדפס – פירושים על תהלים, ביאורים בענייני תפילה, אמונה וקבלה – רבי ישראל פסח וועטשטיין אב״ד נאוואסעליץ – סאדיגורה, תרכ״א–תרכ״ב. - כתב־יד ובו פירושים, ביאורים ורעיונות בדרכי החסידות, מאת הגאון החסיד רבי ישראל פסח וועטשטיין, אב״ד נאוואסעליץ. סאדיגורה, תרכ״א–תרכ״ב. כתב היד מכיל פירוש חלקי על ספר תהלים, ביאורים על נוסח התפילה וכוונותיה, ענייני אמונה וקבלה וליקוטים בנושאים שונים. לאורך כתב היד שזורים פירושים חסידיים וקבליים, ביאורי פסוקים, רעיונות בענייני עבודת ה׳, תפילה ודבקות, וכן ביאורים ורעיונות בענייני הגאולה העתידה ובתיאור מצבו של העולם בעת ביאת המשיח. באחד הדפים מביא המחבר פירוש על דרך דבריו של המגיד הגדול ממעזריטש, בלשונו המליצית: ״ע״ד שכתב הרב האלקי אשר נזר אלקים על ראשו כמו״ה דוב בער הגדול ז״ל״. בסוף כתב היד מופיעים שני חיבורים קטנים נוספים מאת המחבר. בראש הראשון נרשמה הכותרת ״ספר לילה כיום יאיר״, והוא עוסק בכוונות תפילת ערבית ובשאר הנהגות הלילה. בהמשך מופיע חיבור נוסף, שבראשו רשם המחבר את הכותרת ״ספר הצנע לכת״, ובו עניינים העוסקים בהנהגות הצדיקים. בראש כתב היד נרשמה הכותרת: ״בעז״ה יום א׳ פ׳ נח שנת תרכ״ב סאדאגורא לפ״ק״. חלקים נוספים בכתב היד מתוארכים לשנת תרכ״א. כתב היד נכתב אפוא בסאדיגורה בשנים תרכ״א–תרכ״ב, בראשית תקופת הנהגתו של האדמו״ר הזקן רבי אברהם יעקב מסאדיגורה, בנו של הסבא קדישא רבי ישראל מרוז׳ין ומייסד שושלת סאדיגורה. לכתב היד חשיבות תיעודית מיוחדת גם בשל מקום וזמן כתיבתו: כתבי־יד שנכתבו בעיר סאדיגורה בשנים מוקדמות אלו אינם ידועים, ולמיטב ידיעתנו לא נשתמרו כתבי־יד אחרים מן העיר מתקופה זו. בירחון החסידי ״בית רוז׳ין״, גיליון י״ז, כסלו תשפ״ב, פורסם צילום העמוד הראשון של כתב היד שלפנינו, תחת הכותרת: ״פירושים על ספר תהלים מהגה״צ רבי ישראל פסח זצ״ל״. כתב היד יוחס שם לגאון החסיד רבי ישראל פסח וועטשטיין, אב״ד נאוואסעליץ. כתב היד בשלמותו לא נדפס, ולפנינו חיבור חסידי וקבלי, שמרבית תוכנו נותר עד היום בכתובים. הגאון החסיד רבי ישראל פסח בן רבי שלום שכנא וועטשטיין היה מגדולי הרבנים והחסידים באזור בסרביה ובוקובינה. תחילה כיהן כמורה צדק בבוריסלב, ומשנת תרנ״ה כיהן כאב״ד נאוואסעליץ, הסמוכה לסאדיגורה. נודע כגדול בתורה בנגלה ובנסתר וכחסיד מובהק לבית רוז׳ין–סאדיגורה. עמד בקשרי תורה והלכה עם גדולי דורו, ותשובות אליו נדפסו בין השאר בשו״ת מהרש״ם ובספרי ה״שדי חמד״. מכתביו ורשימותיו שימשו מקור לאמרות, למסורות ולדברי תורה של אדמו״רי בית רוז׳ין, וחלקים מהם נדפסו בספר ״קדושת אהרן״ ובפרסומים חסידיים נוספים. נפטר בשנת תרע״ט. ב״אוצר הרבנים״ נמסר כי רבי ישראל פסח נולד בשנת תרי״ט, אולם נתון זה אינו מתיישב עם כתב היד שלפנינו, המתוארך במפורש לשנים תרכ״א–תרכ״ב. לפיכך, כתב היד מהווה מקור ראשוני וחשוב לבירור תולדותיו, ושנת לידתו המקובלת טעונה בדיקה מחודשת. כתב־יד חסידי חשוב ובלתי ידוע, בעל זיקה ישירה למרכזה הקדום של חסידות סאדיגורה, ובו חומר פרשני, חסידי וקבלי שלא נדפס. כ־[128] עמודים כתובים. 16 ס”מ. מצב טוב-טוב מאוד. כתב ברור וקריא. כריכה פשוטה.