בידספיריט | כתב יד, שיחות ומאמרי מוסר

כתב יד, שיחות ומאמרי מוסר – בכתב יד הגאון רבי אברהם קלמנוביץ, נשיא ישיבת מיר – תרפ”ח - כתב־יד, מחברת שיחות ומאמרי מוסר מתקופת הימים הנוראים ומפרשיות ספר בראשית, בכתב ידו של הגאון רבי אברהם קלמנוביץ, נשיא ישיבת מיר ומגדולי הרבנים של עולם הישיבות בדור שלפני השואה ובתקופת החורבן. עיקר המחברת נכתב בשנת תרפ”ח [1928], וכולל שיחות מוסר והתעוררות שנכתבו בפרקי זמן שונים. בין הכותרות: ”ש”ק וילך – ענין התשובה” , שיחות ל ערב ראש השנה ולראש השנה , דברי מוסר והתעוררות לעשרת ימי תשובה ולערב יום הכיפורים, וכן שיחות שנכתבו לאחר יום הכיפורים . בהמשך מופיעים מאמרים ושיחות לפרשיות וירא, חיי שרה ותולדות , ועוד. כתב היד זוהה ככתב ידו של רבי אברהם קלמנוביץ, על פי השוואה למכתביו מאותה תקופה. השיחות כתובות בסגנונה המובהק של תנועת המוסר הליטאית, ועוסקות בענייני תשובה, חשבון הנפש, ימי הדין, עבודת האדם ותיקון המידות . בצעירותו למד בישיבות ליטא, ובהן ישיבת סלבודקה, שם נמנה על תלמידיו של רבי נתן צבי פינקל – ”הסבא מסלבודקה” , שהשפעתו ניכרת היטב בדפי המחברת שלפנינו. בכמה מקומות במחברת מציין רבי אברהם במפורש: ”וכן הסבא אומר”. במאמר לפרשת חיי שרה נראה כי רשם לעצמו דברים ששמע מ ”הסבא”, ובסיום אחד העניינים כתב: ”ולבסוף הזכיר העובדא של האברך ממייצוט” .  עוד מזכיר רבי אברהם את הגאון רבי יצחק בלאזר – ר' איצל'ה פטרבורגר , מגדולי תלמידי רבי ישראל מסלנט וראשי תנועת המוסר, וכותב עליו: ”וכמה פעמים הי' הגר”י בלאזער מעורר בבכיות”. במקום אחד מזכיר רבי אברהם דבר ששמע באופן אישי מרבי יצחק איזבוצקי, וכותב: ”מה שאמר לי יצחק איזבוצקי”. רבי יצחק איזבוצקי, יליד ליטא, היה מתלמידי ישיבת מיר. לימים היה חתנו של רבי שבתי סלוטנישקי, רבה של ז'לוצק שבפולין , ולאחר פטירת חותנו ישב על כסאו ושימש כרבה של ז'לוצק. רבי יצחק נספה בשואה יחד עם בני קהילתו. ראה: קהילת ז'לוצק, ישראל תש”ל, עמ' 71. כתב היד אינו העתקה מסודרת שנעשתה ברצף אחד. המחברת נכתבה בפרקי זמן שונים, וניכרים בה חילופי עט וקולמוס וגוני דיו שונים, לצד מחיקות ותיקונים במהלך הכתיבה. ניכר כי רבי אברהם רשם בה את הדברים במהלך תקופה, כשהוא שב ומוסיף בה שיחות, רעיונות ודברים ששמע מרבותיו ומבני חוגו. וייתכן שחלק מן החומר שימש אותו גם להכנת שיחות וועדי מוסר שמסר בעצמו. ההקשר הביוגרפי מתאים להפליא לתוכנה ולזמנה של המחברת: רבי אברהם למד בסלבודקה אצל ”הסבא”, היה ממייסדי ועד הישיבות ומאנשיו של רבי חיים עוזר גרודזנסקי ; בשנת תרפ”ו [1926] נבחר לנשיאות ישיבת מיר, ובשנת תרפ”ח [1928] סייע לרבי חיים עוזר בהקמת כולל ”עטרת צבי” בווילנה ואף עמד בראש הכולל בראשית דרכו. כתב היד נשמר בידי רבי אברהם ונשלח על ידו לברלין. בדף הראשון של כתב היד מופיע רישום יוצא דופן: רבי אברהם קלמנוביץ עצמו רשם בכתב ידו, באותיות לועזיות, את פרטי המשלוח. בראש הדף מופיעה כתובת בברלין: Max Calvary  für Rabbiner Ka... [ההמשך קטוע] 111 Kurfürstendamm Berlin-Halensee ומתחתיה נרשמו שמו וכתובת משרד ישיבת מיר: Rabbi Kalmanowitz Mirer Yeshivoth Office 109 S. Broadway לרישום זה חשיבות מיוחדת: גם כתובות המשלוח נכתבו בכתב ידו של רבי אברהם קלמנוביץ, אותו כתב יד המזוהה במחברת. נמצא כי המחברת שנכתבה בעיקר בשנת תרפ”ח נשמרה ברשותו במשך שנים, ובתקופה מאוחרת יותר, כאשר פעל באמצעות משרד ישיבת מיר, רשם בעצמו על דפה הראשון את פרטי המשלוח לברלין. רבי אברהם נמלט לארצות הברית בשנת 1940, ובהמשך עמד בראש ישיבת מיר שהוקמה שם. מטרת המשלוח לברלין אינה ידועה. ייתכן שהמחברת נשלחה לאדם שהיה קשור לרבי אברהם או לישיבת מיר; ואפשר שנשלחה לצורך עריכה, העתקה או הכנה לדפוס. לעת עתה אין בידינו ראיה המאפשרת לקבוע את מטרת המשלוח, וזיהויו המדויק של אותו Max והשלמת המילים ”für Rabbiner Ka...” עשויים לשפוך אור נוסף על גלגולו של כתב היד. הגאון רבי אברהם קלמנוביץ היה מתלמידי ישיבות איישישוק, סלבודקה וטלז, וקיבל סמיכה בין היתר מרבי משה מרדכי אפשטיין, רבי רפאל שפירא, רבי אליעזר רבינוביץ ורבי אליהו ברוך קמאי. כיהן כרבה של ראקוב ולאחר מכן כרבה של טיקטין, היה ממייסדי ועד הישיבות ומאנשי ההנהגה של אגודת ישראל, ונבחר לנשיאות ישיבת מיר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיע לווילנה ובתחילת שנת 1940 נמלט לארצות הברית. משם הקדיש את עצמו לפעולות הצלה ולמאמצים למען בני הישיבות ויהדות אירופה, ובמיוחד למען ישיבת מיר. לאחר המלחמה עמד בראש ישיבת מיר בארצות הברית. לפנינו אפוא מחברת מוסר אישית ואוטוגרפית של רבי אברהם קלמנוביץ מתקופה מוקדמת בחייו, המשמרת רישומים חיים מעולם המוסר הליטאי – דברי ”הסבא”, זיכרונות מהגר”י בלאזר. – מחברת שנשמרה ברשותו במשך שנים ולבסוף נרשמו עליה בידו פרטי משלוחה לברלין.