בידספיריט | כתב-יד, דרשות וחידושי אגדה. סעמלין,
כתב-יד, דרשות וחידושי אגדה. סעמלין, תק”פ [1820] בקירוב - כתב־יד חשוב ורב־עניין, המשתרע על פני שישים ושישה עמודים כתובים, ובו קובץ דרשות לשבתות השנה ולמועדים, שנכתבו בראשית המאה ה־19. מכותרות ומחתימות הזמן והמקום שבדרשות עולה כי כתב היד קשור לאחד מרבניה של העיר סעמלין (Semlin; כיום זמון), עיר גבול חשובה באזור הבלקן, ששימשה נקודת מעבר מרכזית בין תחומי האימפריה העות'מאנית לאימפריה האוסטרו הונגרית, ובה התקיימו זו לצד זו קהילות ספרדית ואשכנזית חשובות. תוכן כתב היד עשיר במדרשי חז”ל, פלפול ודרוש, ובו הסתמכות על מדרש רבה, מדרש שוחר טוב, פסיקתא, ילקוט ומקורות נוספים. באחת הדרשות אף מקדים המחבר: ”נקדים הקדמה גדולה ונפלאה מדברי פה קדוש האר”י ז”ל”. למיטב בדיקתנו האלקטרונית, כתב היד לא נדפס מעולם. שמו של מחבר כתב היד אינו נזכר בכתב היד, אולם בכמה מן הדרשות מופיעים ציוני מקום וזמן מפורשים, ובהם: ”פה סעמלין בין המצרים תקע”ט” , וכן דרשה משנת תקפ”ג הנושאת את ציון המקום ”סעמלין” . דרשה נוספת מתוארכת ליום ראשון פרשת בשלח תקע”ח. בין החיבורים מצויות גם דרשות לשבת הגדול ולשבת תשובה, מהדרשות הקבועות שרב העיר נושא בענייני היום, הלכה ומוסר. כתב היד כולו כתוב בכתיבה אשכנזית מובהקת. זהותו של המחבר טעונה עדיין בירור, אולם בין הרבנים האשכנזים שכיהנו ברבנות סעמלין בתקופה זו נודע הגאון רבי יעקב גלייויץ, מחבר הספרים עטרת שלמה, יקרה דחיי ו-אז תשמח, הנזכר בשעריהם בתואר ”אב”ד סעמלין”. כמו כן, בשו”ת חתם סופר (אבן העזר, ח”ב, סימן ק”נ) מופיעה תשובה הממוענת אל תלמיד החת”ס, אותו מכנה החתם סופר: ”תלמידי ידידי הרב המופלג ומפואר כש”ת מה' שמואל נ”י אבדק”ק סעמלין יע”א”. תוכן העניינים עמ' 1: פותח במילים: ”ספר הפליאה”. עמ' 4: דרוש על הפסוק ”ויהי בימים הרבים ההם” [פרשת שמות]. מסתיים במילים: ”ואני אל ולא איש”. עמ' 7: ”ובאותו עניין יש לפרש המדרש פליאה”. עמ' 11: דרוש לפרשת תרומה, פותח: ”איתא במדרש שוחר טוב: זה יתנו כל העובר”. עמ' 17: דרוש על דברי המדרש רבה, פותח: ”הצילני נא מיד אחי”. עמ' 20: פותח: ”איתא במדרש: אמר משה לפני הקב”ה”. עמ' 23: דרוש על מדרש רבה – רות. עמ' 32: ניסויי קולמוס ורישומי שמות, בהם: ”החבר אברהם בן הרב מורי מורנו...”. עמ' 33: דרשה שנכתבה ביום ראשון, פרשת בשלח תקע”ח. פותחת: ”בעז”ה היום יום א' פ' בשלח תקע”ח אתחיל... דרשה... דהאי שתא”; ובהמשך: ”נקדים הקדמה גדולה ונפלאה מדברי פה קדוש האר”י ז”ל”. עמ' 35: ”מאמר ג'”. עמ' 42: ”סעמלין שה”ג תקפ”ג, חברתי דרוש על שבת הגדול תקפ”ג” – דרשה ארוכה המשתרעת על פני כתשעה עמודים. עמ' 52: דרוש בענייני פסח, פותח: ”איתא במסכת פסחים: שואלים ודורשים בהלכות פסח”. עמ' 55: פותח: ”העושה את ביתו אוצר תוך שלושים יום”. עמ' 59: דרשה לימי בין המצרים, פותחת: ”איתא בילקוט איכה רבתי” ; בכותרתה ציון המקום והזמן: ”פה סעמלין, בין המצרים תקע”ט”. עמ' 61: פותח: ”איתא במדרש פסיקתא”. עמ' 62: דרשת שבת תשובה, עם ציון המקום והשנה: ”דרשתי שבת תשובה פה... תק”פ”. לפנינו כתב־יד רבני שלא נדפס מראשית המאה ה־19, שנכתב בסביבתה של הקהילה האשכנזית בסעמלין, ובו עשרות עמודים של דרשות תורניות, חלקן מתוארכות ומזוהות במפורש עם סעמלין. זיהוי מחברו עשוי לחשוף חיבור תורני בלתי־ידוע מאחד מחכמי העיר בתקופה זו. [66] עמודים. 22X18 ס”מ. מצב בינוני. נקבי עש עם פגיעה בטקסט. כריכה פשוטה.