בידספיריט | ספר אבודרהם – פראג, תקמ”ד

ספר אבודרהם – פראג, תקמ”ד – העותק של הגה”ק רבי אברהם מטשעכנאוו - ספר אבודרהם, פירוש התפילות, הברכות ומנהגיהן, מאת רבינו דוד אבודרהם. פראג, תקמ”ד [1784]. נדפס בהסכמת הגאון רבי יחזקאל לנדא בעל ”נודע ביהודה”. עותק מיוחס ביותר: בדף השער חותמתו הידועה של הגאון הקדוש רבי אברהם מטשעכנאוו: ”אברהם ב”מ רפאל ז”ל” -  רבי אברהם מטשעכנאוו. שר התורה – הגה”ק רבי אברהם לנדא מטשעכנאוו [תקמ”ד–תרל”ה], מגדולי גאוני וצדיקי פולין, נודע בדורו בגאונותו העצומה בנגלה לצד צדקותו וקדושתו. בשנת תק”פ נתמנה לרבה של טשעכנאוו, ובה כיהן במשך כחמישים וחמש שנה, עד לפטירתו. בנגלה היה מתלמידי הגאון רבי אריה לייב צינץ, ובדרכי החסידות הסתופף אצל הרה”ק רבי פישל מסטריקוב ואצל הרה”ק רבי שמחה בונם מפשיסחא. לימים נעשה לאחת מדמויות ההוד של החסידות הפולנית, וגדולי תורה וצדיקים נהרו אליו. הערצת גדולי דורו אליו הייתה יוצאת דופן. בשם הגאון רבי משה מקוטנא נמסר כי רבי עקיבא איגר הפליג בגדולתו וכינהו ”אריה דבי עילאי”, ואף היה קם ממקומו כאשר הזכירוהו בפניו. בשם הטשעבינער רב נמסר כי הרה”ק רבי חיים הלברשטאם בעל ”דברי חיים” מצאנז אמר עליו שהוא יודע את התורה ”כנתינתן מסיני”, והרה”ק מקאצק התבטא עליו כי יש לו דמות ”מלאך אלקים”. ידידות מיוחדת שררה בינו לבין בעל חידושי הרי”ם. באחת מתשובותיו בעניין היתר עגונות כתב החידושי הרי”ם כי אינו רוצה לסמוך על דעתו לבדו וביקש לשאול את ”כבוד הרב הגאון הצדיק אבדק”ק טשעכנוב”, ואף אם אינו חפץ לכתוב תשובה – די לו שיסכים עמו בעל פה. גם בדור שלאחריו נותר שמו סמל לגדלות בתורה וקדושה. הרה”ק רבי אברהם בורנשטיין בעל ”אבני נזר” כתב בהסכמתו לספר זכותא דאברהם: ”דברי איש אלקים הגאון הקדוש מטשעכנוב אין צריכים שום הסכמה משום אדם”. אל רבי אברהם מטשעכנאוו נהרו מגדולי צדיקי פולין, ובהם הרה”ק רבי יחיאל מאיר מגוסטינין – ”היהודי הטוב מגוסטינין”. מבניו נודע הרה”ק רבי דב בעריש מביאלא, ומביתו הסתעפו שושלות חסידיות חשובות, ובהן בתי סטריקוב ואלכסנדר. חשיבות מיוחדת אפוא לעותק שלפנינו, שהיה בבעלותו של רבי אברהם מטשעכנאוו, מגדולי הפוסקים וצדיקי פולין במאה הי”ט, ונושא בשער את חותמתו האישית והמוכרת – ”אברהם ב”מ רפאל ז”ל”. פראג, תקמ”ד [1784]. [2], קיח, [1] דף. 20 ס”מ. מצב כללי טוב מאוד. שיקומים בדפים האחרונים.