בידספיריט | 'משמרת שלום'. עותק הרה”ק רבי

'משמרת שלום'. עותק הרה”ק רבי מנחם מנדל מווישווא; חתימות, חותמות והגהות למדניות - ספר משמרת, לברר דברי רבינו ה”פרי מגדים” על שולחן ערוך יורה דעה, מספרי ההלכה המובהקים בענייני איסור והיתר, מאת רבי שלום שכנא טשערניאק. ווארשא, תרנ”ה [1895]. העותק האישי של האדמו”ר הרה”ק רבי מנחם מנדל הגר מווישווא, בכור בניו של בעל ה”אהבת ישראל” מוויז'ניץ ומייסד שושלת ווישווא. בראש דף ההקדמה מתנוססת חתימת הרבי באותיות לטיניות: ”MENDEL HAGER”, ככל הנראה מתקופת צעירותו. לאורך דפי הספר מופיעים חתימות ורישומים רבים, בעברית ובלועזית, וכן הטבעות של חותמת בעלותו האישית – ”מנחם מנדל” – המעוצבת בדמות חתימת ידו. בין דפי הספר מופיעות כמה הגהות למדניות, מהן ארוכות. הספר נדפס בשנת תרנ”ה, וליווה ככל הנראה את הרה”ק מווישווא עוד משנות נעוריו בבית אביו הקדוש בוויז'ניץ, ועד ימי רבנותו וראשות ישיבתו בווישווא. מתוכו שינן הנער הקדוש את הלכות איסור והיתר עד שעמד לכור המבחן אצל פוסקי דורו ואף נסמך להוראה על-ידי המהרש”ם מברעזאן.  בנוסף מופיעות בספר חותמות נדירות - של ישיבתו של הרבי בווישווא, וכן רישומי תלמידים מהישיבה שרשמו את שמם בין דפי הספר. לדוגמא בשולי אחד הדפים מופיעה חותמת ”אהרן מגיד - ראש הדגל” [בעל בית אהרן], מתלמידיו המפורסמים של הרבי בישיבת ווישווא. אודות העותק שלפנינו מופיעה עדות מרגשת שנדפסה בספרו של רבי נתן אליהו ראט, 'הגאון הקדוש מוישווא' (עמ' קנ”ב). שם מובא, שבכל ווישווא היה בנמצא עותק אחד בלבד של ”משמרת שלום”, ומרוב חשיבותו ונחיצותו ללימוד ההלכה קבעו בחורי הישיבה ”סדר מיוחד” לשימוש בו – כאשר כל בחור זכה להחזיק בספר למשך שעתיים בלבד! [5], קפד דף. חסר שער. מצב בינוני. סימני שימוש רבים, בלאי וקרעים קלים. האדמו”ר הרה”ק רבי מנחם מנדל הגר מווישווא (תרמ”ה–תש”א), בכור בניו של בעל ה”אהבת ישראל” מוויז'ניץ, היה מגדולי התורה והחסידות בדורו, ונודע בקדושתו המופלגת, בפרישותו ובשקידתו הבלתי־מצויה בתורה. מסופר עליו כי במשך ימות השבוע כמעט שלא שכב לישון במיטה, והיה חולץ את נעליו רק קודם טבילתו במקווה, מתוך התמדתו העצומה בתורה. נסמך להוראה בידי גדולי הפוסקים, ובהם המהרש”ם מברז'אן ורבי בנימין אריה וייס, ונודע כפוסק הלכה מובהק וכבקי עצום בכל מכמני התורה. משנת תרס”ח כיהן כרבה של ויז'ניץ, ומשנת תרפ”א כאב”ד ווישווא, ובה הרביץ תורה והעמיד תלמידים לאלפים. בווישווא עמד בראש ישיבת ”בית ישראל”, שבשיאה מנתה כארבע מאות בחורים והייתה מן הישיבות הגדולות והחשובות ברומניה. לצד גאונותו בתורה נודע כעובד ה' מופלא וכבעל מופת, ורבים נהרו אליו לעצה, לברכה ולישועה. לאחר הסתלקות אביו בשנת תרצ”ו החל לנהוג באדמו”רות, ובד בבד המשיך לעמוד בראש הישיבה ולמסור שיעורים כסדרם. היה מראשי אגודת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה, ופעל רבות לחיזוק הדת והיהדות בחבל מרמרוש; מתורתו נדפסה סדרת הספרים ”שארית מנחם”. לאחר פטירתו הועלו עצמותיו לארץ ישראל והוא נטמן באוהל אדמו”רי ויז'ניץ בבית החיים ”שומרי שבת” בבני ברק. לימים הוקם בבני ברק בית המדרש ”תפארת מנחם ואהל מאיר – וישווא־ויז'ניץ” על שמו, ובתקופה שבה הורחק הרה”ק רבי ישראל הגר מוויז'ניץ ממוקדי החסידות, קבע רבי ישראל בבית מדרש זה את מקום תפילתו.