בידספיריט | קודש הלולים – סיפורי צדיקים

קודש הלולים – סיפורי צדיקים מאת המקובל רבי משה יאיר ויינשטוק. ניו יורק, תש”ט – שלושה עמודי חידושי תורה בכתב יד המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ - ספר קודש הלולים, סיפורי צדיקים, מאת המקובל רבי משה יאיר ויינשטוק. ניו יורק, תש”ט [1949]. עותק מיוחס וחשוב: בדפי הפורזץ שלושה עמודים מלאים בחידושי תורה בכתב יד קדשו של המקובל הצדיק רבי יהודה זאב ליבוביץ, מן הדמויות המסתוריות בחוגי המקובלים בדור האחרון. בין הדברים חתם רבי יהודה זאב את שמו מספר פעמים. הקשר בין בעל העותק לבין מחבר הספר משמעותי במיוחד: רבי משה יאיר ויינשטוק ורבי יהודה זאב ליבוביץ השתייכו לחוג המקובלים הקשור בבית מדרשו של הגאון המקובל רבי יהודה לייב אשלג – ”בעל הסולם”, ועסקו יחד בתורת הנסתר. שלושה עמודי חידושים בכתב יד רבי יהודה זאב ליבוביץ על פני שלושה עמודים בדפי הפורזץ רשם רבי יהודה זאב ליבוביץ לעצמו חידושי תורה ארוכים, ובתוכם מופיעות חתימותיו מספר פעמים. כתבי ידו של רבי יהודה זאב ליבוביץ מעניינים במיוחד לנוכח דמותו יוצאת הדופן. במשך רוב שנות חייו נמנע מפרסום ונשאר כמעט בלתי מוכר מחוץ לחוג מצומצם של מקובלים וגדולי תורה. רק בשנים מאוחרות יותר החלו כתביו להיאסף ולהידפס בספרים שונים. המקובל הצדיק רבי יהודה זאב ליבוביץ המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ [תרפ”ב–תש”ע] נולד באזור סאטמר ולמד בצעירותו אצל גדולי רבני הונגריה, ובהם האדמו”ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר והגאון רבי יהודה רוזנר אב”ד סעקלהיד, בעל אמרי יהודה. בשנות השואה עבר את מוראות אושוויץ ואיבד את משפחתו. לאחר המלחמה עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, שם חי במשך שנים רבות בצניעות ובהסתר, בחדר קטן, כשהוא נמנע מלהפיק כל תועלת ממעמדו התורני. לפרנסתו עבד כמודד כבישים מטעם עיריית תל אביב. בארץ ישראל התקרב לחוג תלמידיו של המקובל רבי יהודה לייב אשלג, בעל הסולם, ולמד את תורת הקבלה. הוא עמד בקשרי תורה עם מקובלים נוספים מאותו בית מדרש, ובהם רבי יהודה צבי ברנדויין ורבי משה יאיר ויינשטוק – מחבר הספר שלפנינו. לצד עיסוקו בתורת הקבלה העיונית, נקשר שמו גם בחבורת צדיקים נסתרים שפעלה בתל אביב ושחבריה נודעו בכינויים כגון ”הצייר” ו”הסנדלר”. בדומה להם, השתדל רבי יהודה זאב להסתיר את מדרגתו ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה. קשריו עם גדולי האדמו”רים והרבנים למרות אורח חייו הנסתר, רבי יהודה זאב עמד בקשרים קרובים עם שורה של גדולי התורה והחסידות. קשר מיוחד היה לו עם האדמו”ר רבי אהרן רוקח מבעלז, שבאותן שנים התגורר אף הוא בתל אביב. כן עמד בקשר עם האדמו”ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז־קלויזנבורג, ועם אדמו”רי בית רוז'ין שהתגוררו בתל אביב, ובהם אדמו”רי סדיגורה, בוהוש והוסיאטין. בשנותיו האחרונות עבר לבני ברק. בין הרבנים שביקרוהו ושוחחו עמו בענייני הלכה וקבלה נמנו הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר והגאון רבי מרדכי גרוס. סביב דמותו נקשרו סיפורים רבים על הנהגות מופלאות, רוח הקודש וישועות שיוחסו לברכותיו. מקורביו ראו בו צדיק נסתר, והיו שהחשיבוהו כאחד מל”ו הצדיקים שבדור. לצד מסורות אלו, נודע בקרב יודעיו כבעל ידיעות מופלגות הן בתורת הנגלה והן בתורת הנסתר. רבי יהודה זאב לא הותיר אחריו צאצאים. לאחר פטירתו נאספו ונדפסו מתורתו וכתביו בכמה ספרים, ובהם תורת יהודה זאב, אור לוי – זיו יהודה, יזל מים מדליו וחיבורים נוספים. מסכת חייו תועדה בהרחבה בספר בסתר עליון. לפנינו אפוא עותק בעל זיקה אישית ותורנית יוצאת דופן: ספרו של המקובל רבי משה יאיר ויינשטוק, ובו שלושה עמודים של חידושי תורה בעצם כתב ידו ובחתימותיו של חברו לחוג המקובלים, הצדיק הנסתר רבי יהודה זאב ליבוביץ. ניו יורק, תש”ט [1949]. מצב טוב מאד.