בידספיריט | פנייה נרגשת להצלת מוסדות ”עץ

פנייה נרגשת להצלת מוסדות ”עץ חיים” בירושלים — חתימת רבי יחיאל מיכל טיקוצינסקי, בתוספת מספר שורות בכתב יד קדשו וחתימתו של מרן הראי”ה קוק. ירושלים, י”א אב תרצ”ב [1932] - פנייה נרגשת להצלת מוסדות ”עץ חיים” בירושלים — חתימת רבי יחיאל מיכל טיקוצינסקי, בתוספת מספר שורות בכתב יד קדשו וחתימתו של מרן הראי”ה קוק. ירושלים, י”א אב תרצ”ב [1932] מכתב ציבורי חשוב בעל משמעות היסטורית, שנכתב במסגרת מגבית חירום למען מוסדות ”עץ חיים” בירושלים — מן המוסדות התורניים המרכזיים, הוותיקים והמשפיעים ביותר ביישוב הישן. המכתב נשלח אל שלושה מחשובי רבני ארץ ישראל באותה תקופה: הגאון רבי שלמה אהרנסון, רבה של תל־אביב; הראשון לציון הגאון רבי בן־ציון חי עוזיאל; והגאון רבי אליהו אהרן מיליקובסקי, רבה של רחובות. נוסח המכתב נכתב ונחתם בידי הגאון רבי יחיאל מיכל טיקוצינסקי, מחשובי רבני ירושלים ומראשי מוסדות ”עץ חיים”. לאחר כתיבתו הוסיף עליו מרן הראי”ה קוק מספר שורות בכתב יד קדשו, ובהן דברי חיזוק ותמיכה בקריאה הציבורית למען המוסדות, וחתם את שמו בחתימת ידו. תוספת אישית זו מעניקה למסמך אופי ייחודי וחשיבות מיוחדת, בהיותה עדות ישירה למעורבותו האישית של הראי”ה קוק במאמצי התמיכה וההצלה של מוסדות התורה בירושלים. המכתב נכתב בשעה קשה במיוחד מבחינה כלכלית. בשנותיה הראשונות של תקופת המנדט הבריטי סבלו מוסדות התורה בארץ ישראל ממשבר תקציבי חמור, שהחריף בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של ראשית שנות השלושים. מוסדות ”עץ חיים”, אשר במשך עשרות שנים נשאו את עול החינוך התורני של בני היישוב הישן בירושלים, נקלעו למצוקה כספית חריפה, וראשיהם פנו לגדולי הרבנים ברחבי הארץ בבקשה להתגייס למען המשך קיומם. למסמך שלפנינו חשיבות מיוחדת גם בשל זהות הנמענים. הפנייה הופנתה לשלושה מן הרבנים הבולטים בארץ ישראל, אשר השתייכו לחוגים שונים ומגוונים, אך היו בעלי השפעה ציבורית רחבה. עובדה זו מלמדת על המעמד המרכזי שתפסו מוסדות ”עץ חיים” בעיני כלל הציבור התורני בארץ ישראל ועל ההכרה הרחבה בחשיבות המשך קיומם. הגאון רבי יחיאל מיכל טיקוצינסקי (תרל”א–תשט”ו), מחבר 'לוח ארץ ישראל' וסדרת הספרים גשר החיים, היה מן הדמויות המרכזיות בירושלים התורנית ומראשי מוסדות ”עץ חיים” במשך עשרות שנים. פעילותו הציבורית והחינוכית הטביעה חותם עמוק על חיי התורה בארץ ישראל. מרן הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק (תרכ”ה–תרצ”ה), הרב הראשי האשכנזי הראשון לארץ ישראל ומייסד הרבנות הראשית, היה מגדולי התורה, ההגות והמנהיגות היהודית בדורות האחרונים. לצד יצירתו התורנית האדירה הקדיש מאמצים רבים לחיזוק מוסדות התורה בארץ ישראל, ומכתבים מעין אלו מהווים עדות מוחשית למעורבותו הציבורית הענפה ולדאגתו המתמדת לעולם התורה. חתימת ידו של רבי יחיאל מיכל טיקוצינסקי, ולצדה מספר שורות בכתב יד קדשו וחתימתו של מרן הראי”ה קוק. 2 עמ'. מצב טוב.