בידספיריט | ”חלילה [שאעשה] מעשה נגד גדולי

”חלילה [שאעשה] מעשה נגד גדולי ישראל” — מכתב היסטורי מאת רבי עזריאל הילדסהיימר אל רבי יהודה אסאד, בעיצומו של פולמוס הסמינר לרבנים - מכתב חשוב ורב־משמעות מאת הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר, מראשי יהדות אשכנז ומגדולי הרבנים האורתודוקסים בדורו, אל הגאון הקדוש רבי יהודה אסאד, מנהיגה הרוחני של יהדות הונגריה ומגדולי הפוסקים בדורו. אייזנשטט, תרכ”ה [1865]. בקירוב לפנינו מסמך נדיר הנוגע ישירות לאחד הפולמוסים המכוננים בתולדות היהדות האורתודוקסית במאה הי”ט — המחלוקת החריפה סביב הקמת בית המדרש לרבנים באייזנשטט, אשר לימים התפתח והפך ל”בית המדרש לרבנים בברלין”, המוסד שממנו יצאו רבים מרבני גרמניה האורתודוקסית. בשנות השישים של המאה הי”ט ביקש רבי עזריאל הילדסהיימר להקים מסגרת חדשה להכשרת רבנים, שתשלב לימוד תורה ברמה גבוהה עם הכשרה מעשית הנדרשת לרבני קהילות בדור החדש. בעיניו היה זה צורך חיוני לשימור היהדות הנאמנה למסורת מול אתגרי התקופה. אולם בקרב גדולי הונגריה עוררה התכנית התנגדות חריפה. רבני הונגריה, אשר ניהלו באותן שנים מאבק קשה ומר נגד הרפורמים והנאולוגים, חששו שכל מוסד חדש להכשרת רבנים עלול להוות פתח מסוכן לחדירת רעיונות זרים אל תוך המחנה האורתודוקסי. בין המתנגדים הבולטים נמנו הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומיאה וחתנו הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר, מראשי הלוחמים למען שמירת המסורת בהונגריה. המכתב שלפנינו נכתב אל הגאון רבי יהודה אסאד, אשר נחשב באותם ימים לסמכות העליונה ולמנהיגם של רבני הונגריה. בעקבות פרסום בעיתונות של מכתב שיוחס לרבי יהודה אסאד ובו התנגדות חריפה למיזם, פונה אליו רבי עזריאל בלשון של כבוד, אהבה וידידות, ומבקש לברר את הדברים לאשורם. בגוף המכתב מסביר רבי עזריאל את השקפתו ואת הצורך שהוא רואה בהקמת המוסד, אך בד בבד מדגיש את יחסו המכבד לדעתם של גדולי הונגריה. באחת הפסקאות החשובות במכתב הוא מצהיר במפורש כי אם אכן דעת הרבנים היא להתנגד למיזם — יסלק את ידו מן העניין. לפנינו אפוא תיעוד נדיר ומקורי של הדיאלוג הישיר שהתנהל בין שניים מענקי הדור בשעה גורלית בתולדות היהדות האורתודוקסית. המכתב משקף את המתח שבין יהדות אשכנז ליהדות הונגריה, בין דרכי ההתמודדות השונות עם אתגרי העת החדשה, ובין שתי אסכולות הנהגה שביקשו לשמור על עולם התורה והמסורת, כל אחת בדרכה. מעבר לחשיבותו ההיסטורית, המכתב מאיר את אישיותו של רבי עזריאל הילדסהיימר, אשר למרות עמידתו הנחרצת על השקפותיו, פונה אל רבי יהודה אסאד בענווה, ביראת כבוד ובנכונות להקשיב לדעתם של גדולי ישראל. לפנינו מסמך יסוד בתולדות האורתודוקסיה המודרנית, העוסק בלב־לבו של אחד הוויכוחים החשובים והמשפיעים ביותר בעולם היהודי במאה הי”ט. מכתב היסטורי חשוב. [1] דף נייר, 21 ס”מ. העתקה מוקדמת מן המקור, שנכתבה סמוך לזמן כתיבת המכתב. מצב: טוב. סימני קיפול. כתמי זמן. ביוגרפיה הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק”פ–תרנ”ט; 1820–1899), מגדולי מנהיגי יהדות גרמניה וממייסדי האורתודוקסיה המודרנית. כיהן כרבה של אייזנשטט ולאחר מכן כרבה של ברלין. ייסד את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים נאמני הלכה ברחבי גרמניה ואירופה. נודע כלוחם עז נגד הרפורמה מחד גיסא, וכאיש חזון שביקש לבנות הנהגה רבנית המסוגלת להתמודד עם אתגרי העת החדשה מאידך גיסא. הגאון הקדוש רבי יהודה אסאד (תקנ”ד–תרכ”ו; 1794–1866), מגדולי פוסקי הונגריה ומנהיגה הרוחני של יהדות הונגריה האורתודוקסית. תלמידם של גדולי הדור שלאחר החתם סופר, ומחבר ספר השו”ת הנודע יהודה יעלה. נחשב לסמכות העליונה בקרב רבני הונגריה בדורו, והשפעתו על עיצוב דמותה של האורתודוקסיה ההונגרית הייתה מכרעת.