בידספיריט | וּבְנִעְנוּעֵי אוֹתָם תַּמְשִׁיךְ שֶׁפַע בְּרָכוֹת

וּבְנִעְנוּעֵי אוֹתָם תַּמְשִׁיךְ שֶׁפַע בְּרָכוֹת מִדַּעַת עֶלְיוֹן לִנְוֵה אַפִּרְיוֹן — סידור כוונות הרש”ש לחג הסוכות של האדמו”ר מפוריסוב זצוק”ל - פריט קדושה חסידי־קבלי נדיר ומיוחד: סידור כוונות הרש”ש לחג הסוכות, סידור עב־כרס ומאיר עיניים, הכולל את כל כוונות הנענועים, כוונות הלולב, ההקפות ועבודות חג הסוכות על פי תורת רבינו הרש”ש. הכוונות העמוקות והמסובכות, שהיו שמורות במשך דורות ליודעי ח”ן בלבד, נדפסו כאן מחדש בביאור, בסדר ובפירוט רב, באופן המאפשר אף ללומד בן דורנו לעקוב אחריהן ולהבינן. בעריכת המקובל רבי יחזקאל בינג. בני ברק, תשס”ו [2006]. לפנינו העותק האישי של אחד מגדולי המקובלים החסידיים בדורות האחרונים, הרה”ק רבי חנניה יוסף עקיבא רבינוביץ מפוריסוב זצוק”ל, בן אחר בן לשושלת פוריסוב המפוארת, מצאצאי הרה”ק רבי יהושע אשר מפוריסוב, בנו של ”היהודי הקדוש” מפשיסחא. בדף הפורזץ מופיעה הקדשה חתומה מאת המוציא לאור: ”לכ”ק מרן האדמו”ר שליט”א”, ומשני עברי הדף מוטבעות חותמות הבעלות האישיות של הרבי: ”ח”י עקיבא רבינוביץ מפוריסוב, עיה”ק ירושלים תובב”א”. חז”ל וספרי הקבלה מגלים כי בנענועים טמונים סודות עצומים והשפעות רוחניות נשגבות:   1. לעצור רוחות רעות וטללים רעים: ”מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים.” 2. סגולה לניצחון בדין: במדרש ויקרא רבה נאמר שישראל יוצאים בראש השנה ויום הכיפורים לדין, וכשהם יוצאים עם לולביהם ואתרוגיהם בסוכות הרי זה סימן שניצחו בדין. 3. המשכת שפע ופרנסה: בספרי הקבלה, ובפרט בכתבי האר”י, מבואר שנענועי הלולב ממשיכים שפע וברכה לכל ששת קצוות העולם ומייחדים את הספירות העליונות. משום כך נהגו מקובלים לכוון בעת הנענועים על השפעות של פרנסה, בריאות וישועה. 4. הגנה מפני קטרוגים: בספר הזוהר מבואר שארבעת המינים הם כלי מלחמה רוחני כנגד המקטרגים, והנענועים לכל הרוחות מגרשים את כוחות הדין וממשיכים רחמים על ישראל. 5. סגולה לבנים ולזרע של קיימא: בספרי חסידות וקבלה מובא שההידור במצוות ארבעת המינים ובנענועיהם קשור במיוחד לתיקון מידת היסוד, ויש שראו בכך סגולה לזרע של קיימא ולבניין המשפחה. 6. סגולה לישועות: בקרב צדיקי החסידות היה מקובל לומר שבשעת הנענועים, ובייחוד ב”אנא ה' הושיעה נא”, זו עת רצון גדולה לבקש ישועות פרטיות, מפני שהלולב נחשב כעין ”מטה ניצחון” של עם ישראל לאחר ימי הדין. ואם כך הפליגו חז”ל, הזוהר הקדוש, האר”י והרש”ש במעלת נענועי הלולב ובכוחם להמשיך שפע, רחמים וישועות — על אחת כמה וכמה יקר ערכו של סידור כוונות זה, אשר היה מונח על שולחנו של אדמו”ר קדוש ומקובל מופלג, ושימש אותו בעבודת הקודש בשעות הנשגבות של חג הסוכות. עותקים של ספרי כוונות שהיו בשימושם של אדמו”רים ומקובלים, ובפרט כאשר הם נושאים הקדשה אישית וחותמות בעלות, מבוקשים בקרב אספני ספרי חסידות וקבלה. האדמו”ר המקובל רבי חנניה יוסף עקיבא רבינוביץ מפוריסוב – ירושלים (תרצ”ה–תשפ”ד בקירוב), היה מן הדמויות המיוחדות בעולם החסידות והקבלה בירושלים בדור האחרון. בן לשושלת פוריסוב המפוארת, אשר ענפיה משתלשלים לבית קוצק–וורקא–פוריסוב, ונודע כעובד ה' מופלג אשר הקדיש את עיקר חייו ללימוד פנימיות התורה, כתבי האר”י הקדוש ותורת רבינו הרש”ש. במשך עשרות שנים ישב בירושלים ועסק בעבודת התפילה על פי דרך המקובלים, כשהוא מרבה לעסוק בספרי כוונות ובכתבי־יד קבליים. בית מדרשו שימש מוקד לאנשי מעשה, חסידים ומבקשי דעת שביקשו להתקרב לעולם הקבלה והעבודה הפנימית. רבים ראו בו דמות מופת של ענווה, פרישות ודבקות, והוא נודע בבקיאותו הרבה בספרות הקבלה ובמנהגי המקובלים בירושלים. 304 עמ', 25 ס”מ. מצב טוב מאוד.