בידספיריט | ”האם הוא ידוע כירא שמים?”
”האם הוא ידוע כירא שמים?” — מכתב מאת אביר המוסר הגאון הצדיק רבי שלמה וולבה. תשכ”ו - מכתב בכתב יד קדשו ובחתימת ידו של המשגיח הנודע הגאון הצדיק רבי שלמה וולבה זצ”ל, מגדולי בעלי המוסר בדור האחרון, תלמידו המובהק וממשיך שיטתו של המשגיח רבי ירוחם ממיר. באר-יעקב, כ”ח למניין בני ישראל תשכ”ו [1966]. המכתב ממוען אל הגאון רבי שמחה קפלן, רבה הראשי של צפת והוא עוסק במינוי שד”ר הישיבה למשרה תורנית בהלסינקי בירת פינלנד. בלבו של המכתב עומדת אחת השאלות המעשיות והרגישות בעולמה של ההלכה: מתי חלה החובה לשמור על כבודו של אדם ולהימנע מלדבר בגנותו, ומתי דווקא קיימת חובה למסור מידע אמין הנחוץ לצורך קבלת החלטה. שאלות מעין אלו מתעוררות תדיר בעת בירורים לקראת שידוכים או מינויים ציבוריים, כאשר עולה הצורך להכריע מה מותר לספר ומה אסור לגלות. רבי שלמה וולבה מבקש לקבל חוות דעת לא רק על כישוריו ומעמדו החינוכי של המועמד, אלא אף על מידת יראת השמים שלו ורמת קיום המצוות. בירורים מעין אלו עשויים מטבעם לכלול גם מידע שאינו מחמיא לאדם שעליו נשאלים, ומשכך הם נוגעים לאחת הסוגיות הרגישות בעולמה של ההלכה – סוגיית גבולותיהם של איסורי לשון הרע ורכילות. במכתבו משרטט אביר המוסר עיקרון יסודי: כאשר מדובר במינוי לתפקיד חינוכי או ציבורי עשויה לקום חובה למסור מידע אמין הנוגע למועמד, אף כאשר בירור זה כרוך בגילוי מידע אישי הנחוץ לצורך קבלת החלטה נכונה. כבדרך אגב, נפרש במכתב שלפנינו מארג הקשרים הבינלאומי של העולם הרבני האורתודוקסי: מוסד יהודי בצפון אירופה פונה אל רבי שלמה וולבה בבאר יעקב; המשגיח הנודע מפנה את הבירור אל רבה הראשי של צפת, בקצה השני של ארץ ישראל. כך משתקפת לפנינו פריסתו הגלובלית של עולם התורה, שנים רבות לפני שהעולם המודרני אימץ את מושג ה”גלובליזציה”. [1] דף נייר, 25 ס”מ. מצב טוב מאוד. הגאון הצדיק רבי שלמה וולבה [תרע”ד-תשס”ה], מגדולי המשגיחים בדור הקודם. שריד אחרון לתנועת המוסר, תלמידו המובהק וממשיך שיטתו של המשגיח ר' ירוחם ליבוביץ ממיר. הקים יחד עם רעו הרב משה שמואל שפירא את ישיבת באר יעקב, שעל בלאק שלה כתוב המכתב. הרב וולבה נחשב ל'זקן המשגיחים'. סדרת ספריו 'עלי שור' ועוד, מיוחדים בבהירות המחשבה והיו לספרי חובה ללימודי השקפה יהודית, בהיכלי הישיבות, וגם בסמינרים למורות. רבים היו משחרים לפתחו לעצה ולברכה.
